בפסק דין תקדימי הטיל השופט על חברת ביטוח " מגדל' ריבית עונשין שהינה גבוהה פי 20 מהריבית במשק!
הסיבה : מכירת פוליסת ביטוח סיעוד לא חוקית לאדם, פעולות בחוסר תום לב של מומחים ופירוש מעוות של הזכויות בפוליסה.

המבוטחת סבלה מכולסטרול גבוה. שנים רבות נטלה סטטינים שעלותם מכוסה בסל הבריאות. כל זאת קרה עוד בטרם הצטרפה לביטוח הבריאות בחברת הראל הכולל כיסוי לתרופות שאינן בסל הבריאות.
15 שנה לאחר שהצטרפה לביטוח בהראל הסטטינים החלו לגרום למבוטחת כאבי שרירים, בחילות וכאבי ראש. הרופאים המטפלים מצאו תרופה מתאימה ללא תופעות לוואי בשם רפאטה. אולם זו האחרונה אינה נכללת בסל הבריאות.
המבוטחת פנתה להראל וביקשה לממן את התרופה. הראל סירבה לשלם.
סבלת מכולסטרול גבוה עוד בטרם הצטרפת לביטוח בחברתנו לכן "מקרה הביטוח אינו מכוסה", טענו מסלקי התביעות.
האם יש בסיס לטענת חברת הביטוח?

המבוטחת קשישה, בת שמונים, ניצולת שואה, במצב כלכלי קשה, נפלה למצב סיעודי. האם הרשם דורון יעקבי, מבית משפט השלום בתל אביב, יפטור אותה מתשלום אגרה?

המבוטחים הבחינו כי חברת הביטוח מגדל מושכת כספים מחשבונם ללא הרשאה.

הם פנו למגדל אך זו התעקשה שמדובר בתשלום עבור פוליסות שנרכשו כדין באמצעות סוכן ביטוח.

המבוטחים חזרו וטענו שהם לא רכשו פוליסות אלה.

לבסוף הודתה מגדל כי סוכן הביטוח "התגלה כנוכל" שהפיל בפח אפילו את מגדל ובעקבות כך הופסקה פעילותו כסוכן. היא הבטיחה שהפוליסות יבוטלו והכספים יוחזרו לחשבון המבוטחים.
האם הכספים אכן הוחזרו?

המבוטח חלה במחלת הפרקינסון.
במהלך 21 שנות עבודתו בחיתוך יהלומים, המבוטח נחשף לחומרים כימיים מגבירי סיכון לחלות במחלת הפרקינסון.
הביטוח הלאומי הכיר בפגיעתו כנובעת מתאונת עבודה והעניק לו נכות צמיתה בשיעור 100%.
המבוטח ביקש לממש את זכויותיו בפוליסת נכות מתאונה ונענה בסירוב: "לא כל מה שנחשב תאונה בביטוח הלאומי נחשב תאונה אצלנו", טענו מסלקי התביעות.
השופט מנחם (מריו) קליין, מבית משפט השלום בתל אביב, דן במחלוקת.

מנוי יקר,
המבוטח סבל מ"דורבן" ברגלו.
כטיפול חליפי לניתוח העדיף המבוטח לעבור טיפול בגלי הלם.
חברת הביטוח סרבה לשלם עבור הטיפול משום שאיננו "טיפול פולשני".
השופט גדעון ברק, מבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, דן בשאלת הכיסוי בפוליסה לטיפולים מחליפי ניתוח. חיים קליר וצוות המשרד

נכה עם דרגת נכות גבוהה, הגיש לביטוח הלאומי בקשה ל"קצבת שירותים מיוחדים".
אחות הביטוח הלאומי קבעה כי מצבו הגופני ללא מתום.
לאחר מספר חודשים הופיעה בביתו אחות נוספת, הפעם לביקור פתע.
האחות, תוך פגיעה בפרטיותו של הנכה, קבעה כי הוא אינו זקוק להשגחה. תביעתו לקצבת שירותים מיוחדים נדחתה.
המבוטח פנה לבית הדין לעבודה. השופטת אריאלה גילצר- כץ דנה בסוגיית ביקורי הפתע.