משרד האוצר יתעורר רק אחרי שלא יישאר גוף אובייקטיבי
שיוכל לספק  לציבור ייעוץ פנסיוני מקצועי.

דני טל, מנכ"ל פורשור מומחים בע"מ מאשים את משרד האוצר בהזנחת העברת המידע על זכויות העובדים לייעוץ אובייקטיבי ומימוש זכויותיהם הכספיות.

לפני מספר שבועות קיבלתי בצער הודעתו של ידידי ניר על פרישתו מעולם הייעוץ הפנסיוני ומעבר לעיסוק בשיווק באחת מחברות הביטוח בישראל.

אין ספק, ניר הינו אחד היועצים האובייקטיבים המקצועיים והמוכשרים שחסך בשנים האחרונות כסף רב ללקוחותיו, מנע מהם בוודאות סיכונים כלכליים משפחתיים ותרם להגדלת הפנסיה שתובטח להם בגיל הפרישה.

רבים נוספים, לא יזכו עוד בשירותיו המקצועיים ויהיו צפויים לחסדי חברות הביטוח, קצבאות ביטוח לאומי וייוותרו על זכויות כספיות רבות המגיעות להם כאזרחי המדינה.

 יועצים רבים וטובים אשר פועלים חוק ונותנים ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי לחלוטין ובהחלטה על נאמנות מוחלטת ללקוחותיהם מוותרים על עמלות ההפצה המותרות להם בחוק. עומדים משתוממים וחסרי אונים מדי יום לנוכח אי-פעילות מטעם משרד האוצר מול פעילות עבריינית המבוצעת לאור היום ע"י בעלי ניגוד האינטרסים מול הציבור.

שש שנים ומעלה חלפו מאז חוקקו הזכויות של העובדים להתייעץ באופן אובייקטיבי ולבחור את הדרך בהם יבוטחו ויחסכו בתוכניות החיסכון ארוך הטווח שלהם. שש שנים בהם חל איסור על מי שאינו יועץ להציג עצמו ככזה.

איזה פעילות נערכה לשם הבאת המידע לציבור העובדים? האם ננקטו צעדים בכדי שהמעבידים לא יטעו את עובדיהם וישלחו אותם לבצע "ייעוץ" בסוכנות שבבעלות חברות הביטוח?  איזו אינפורמציה נשלחה לעובדים אודות סדרי הגודל של הנזקים הכלכליים הצפויים להם בהיעדר ייעוץ חוקי ונאמן?

כמה עובדים בישראל מודעים לכך שמדובר באלמנט הכלכלי הגדול ביותר בחייהם, שכל פעולה בלתי אחראים בו עשויה לגרום להם שנזק של מאות אלפי שקלים ולסכן את משפחותיהם בעת אסון.

ואם כך, כיצד יכלו לדעת ולדווח כאשר זכויותיהם החוקיות נרמסות?

ואם כבר קם אדם ומדווח על סוכן או סוכנות המפרסמים עצמם כ"יועץ פנסיוני" , האם בוצעה איזו פעולת עונשין כקבוע בחוק, למען "יראו וייראו".

כיצד זה שניתן עדין לצפות בדפי האינטרנט ב"חברות ייעוץ פנסיוני" או "תכנון פיננסי" שאין בידם רישיון תאגיד ייעוץ ושחלקם משמשים כמשווקי תוכניות או בבעלות או שותפים בחברות וסוכניות ביטוח.

משרד האוצר עסוק ב"רפורמות" כגון השוואות בין מסלולי החיסכון ודמי הניהול- פעולה שרק תביא לתחרות קטנה יותר.   בתקינה אודות עמלות הפצה לבנקים כיועצים שמלכתחילה הייתה פגיעה הן באובייקטיביות הייעוץ והן בייקור התוכניות (שהרי כוונת ועדת בכר הייתה להגביר התחרות בשוק ובפועל במקום להגדיל את מספר היצרנים הוגדל רק מספר המתחלקים בעוגה על חשבון האזרח).

בנוסח כזה או אחר של מסמך הנמקה, של ייפוי כח או חוזה,

 אט-אט נואשים גם הבנקים וגם תאגידי הייעוץ האובייקטיביים הפרטיים שהשקיעו הונם בהקמת מערכות ממוחשבות במיליוני שקלים, בהכשרת יועצים ותהליכי עבודה מהחזון להפוך לעסק משתלם את השירות לו זקוקים כל-כך אזרחי המדינה ושעשוי לחסוך כסף כה רב לקופתה.

ניתן לעשות זאת בקלות במספר צעדים.

.

·      חיוב השתתפות מעסיקים בעלות ייעוץ אובייקטיבי ביחס דומה לחלוקת ההפרשות תוך הכרה כהוצאה מוכרת.

·      חייב ביצוע ייעוץ אובייקטיבי ע"י יועצים מורשים שאינם בעלי זיקה לגופים פיננסיים, טרם הקמת תוכניות או שינויים בתוכניות ביטוח פנסיוני וביטוח אישי.

·      חיוב מעסיקים לאפשר מידי תקופה קצובה, קיום הרצאות בנושא ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי בפני עובדיהם וקבלת אינפורמציה בכתב אודות זכויותיהם בנושא.

·      פרסומים תקופתיים בעיתונות אודות זכויות העובדים והנחיות לדיווח על עברות מעבידים ומשווקים.

·      קמפיינים להגברת המודעות בציבור.

·      עידוד ותמיכה ביזמים המשקיעים בהקמת תאגידי ייעוץ ומעסיקים בעלי מוגבלויות.

·      פרסום אפשרויות איתור של בעלי רישיונות ייעוץ עפ"י סוג רישיון (כנהוג כיום לגבי יועצים סוכנים ומשווקים)  תוך ציון התניית הרישיון  (עם או ללא עמלות הפצה – דבר שלא קיים כיום), באתר משרד האוצר.

·      אכיפת החוק הקיים- ביצוע ביקורות תקופתיות במוקדים טלפוניים של החברות, בסוכנויות ובאתרי אינטרנט לווידוא קיום החוק בדבר הודעה או הצבת שלט המוודא כי הלקוח מודע לכך שמדובר במשווק ולא ביועץ עפ"י חוק.

·      קביעת כללים נוספים למניעת הטעיית הציבור בידי אנשי עסקים המציגים עצמם ב"מתכננים פיננסיים" או "מתכננים פנסיוניים" המבצעים בפועל ייעוץ פנסיוני תוך ניגוד אינטרסים (מקבלים עמלות בלתי מוגבלות) , ללא רישיון , מבלי לחתום על חוזי ייעוץ כחוק, לעיתים תוך גרימת נזק בלתי הפיך.

          שאם לא כן, בגמר הדיונים אודות טופס כזה או אחר יתגלה
          שאחרון היועצים כבר איננו!