רשות ני"ע מזהירה מפני הסיכונים בהשקעות שאינן מפוקחות

רשות ני"ע מזהירה מפני הסיכונים בהשקעות שאינן מפוקחות

הרשות לניירות ערך פרסמה אזהרה : בעת האחרונה חל גידול במספר הפונים לציבור בפרסומים שעניינם הצעות לביצוע השקעות נושאות תשואה. חלק מההצעות נעשות באמצעות האינטרנט והתקשורת האלקטרונית, וחלקן באמצעים שיווקיים אחרים

לאור המקרים האחרונים בהם בוצעו לכאורה הונאות משקיעים תוך פגיעה משמעותית בנכסיהם הפיננסיים החליטה הרשות לניירות ערך לפרסם אזהרה לציבור בנושא:

מהות והסיבה לאזהרה שפורסמה משום מה רק עתה הינה כנראה משום שבעת האחרונה חל גידול במספר הפרסומים הפונים לציבור בהצעות לביצוע השקעות נושאות תשואה. חלקם נעשים באמצעות האינטרנט וחלקם  באמצעים שיווקיים אחרים. נראה שהתופעה הזו התגברה על רקע מצב הריבית הנמוכה המביאה משקיעים לנסות ולאתר אפיקי השקעה אחרים הנראים כהזדמנות פז, ונוכח נגישותו של הציבור הרחב לרשת האינטרנט ולמידע המופץ באמצעותה התורמים להתגברות התופעה.

בפרסום מבקשת רשות ניירות הערך להתריע ולהזהיר את הציבור מפני הסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן מפוקחות. לעניין זה, "השקעות שאינן מפוקחות" - השקעות במיזמים שלא פרסמו תשקיף שקיבל את היתר הרשות או השקעות באמצעות גורמים שלא קיבלו רישיון מאת הרשות.

כידוע, כל השקעה פיננסית כרוכה מטבעה בסיכונים. ואולם, השקעת כספים בהשקעות שאינן מפוקחות כפופה לסיכונים רבים ומשמעותיים יותר, שהתממשותם עלולה להביא לאובדן כל כספי ההשקעה.

גם עולם ההשקעות לטווח קצר וגם בחיסכון לטווח ארוך (ובעיקר בתחום הפנסיוני) יש חשיבות רבה לפנות לגופי ניהול כספים וייעוץ פנסיוני מפוקחים ובעלי רישיון הפועלים בצורה חוקית תוך עמידה בכל הנחיות הרגולציה (חוזים, גילוי נאות) וגם פועלים בצורה מקצועית ללא דופי.

 להלן הסיכונים העיקריים שסוכמו ע"י מומחים בתאגיד ייעוץ פנסיוני וכאלה שפורמו בהודעת הפרסום האמורה, אליהם צריך להיות הציבור מודע בקשר עם השקעות שאינן מפוקחות:

1. הפעילות עלולה להיות בלתי חוקית - ככלל, פעילות פיננסית מול הציבור הרחב מפוקחת על ידי מי מהרגולטורים הרלבנטיים רשות ניירות הערך, המפקח על הבנקים וממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר.
2.  פעילות פיננסית מול הציבור הרחב שאינה כפופה לפיקוח, עלולה להיות בלתי חוקית. לדוגמא, הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף מהווה הפרה של חוק ניירות ערך. עיסוק בייעוץ חיסכון פנסיוני ללא רישיון יועץ פנסיוני או תאגיד ייעוץ פנסיוני.
3. חוסר יציבות פיננסית - גורמים מפוקחים רבים מחויבים בדרישות שנועדו להגן על יציבותם הפיננסית (לדוגמא, דרישות להון עצמי מינימלי). לעומתם, גופים שפעילותם אינה מפוקחת עלולים להיות בלתי יציבים, מבלי שתהא כל התראה על כך למשקיעים, ובאופן שיגרור אי עמידה בהתחייבויותיהם.
4. היעדר גילוי נאות – בין היתר:

א.      חובת גלוי עוסק שיווק פנסיוני את אי-היותו מוסמך לעסוק בייעוץ פנסיוני-ביטוחי כאמור בחוק.

ב.       הטעייה ע"י השימוש במילים "תכנון פיננסי" "תכנון פנסיוני" ועוד כמתכונת התחמקות בחוק איסור שימוש במילים "ייעוץ" ו-"פנסיוני" או נגזרותיהן ע"י מי שאינו בעל רישיון כאמור.

ג.        הטעיה בניגוד לחוק האוסר שימוש במילה " ייעוץ" בנושא ביטוח פנסיוני ע"י סוכני ביטוח ומשווקי תוכניות פנסיוניות.

ד.       הטעיה בשימוש במילה "ייעוץ פנסיוני" בעת ייעוץ למעסיק או קבוצה ללא חתימת הסכם מאושר ע"י משרד האוצר לתאגיד ייעוץ פנסיוני מורשה.

ה.      אי-גילוי נאות אודות קבלת עמלות הפצה , פירוט הגופים ועוד כאמור בחוק.

5. סיכון של הפסד ההשקעה קיים כמובן גם בהשקעות מפוקחות. עם זאת, יכולתו של הציבור להעריך סיכונים אלה, ולכלכל צעדיו גדלה משמעותית בהשקעות מפוקחות. דרישת התשקיף, לדוגמא, אינה מונעת נטילת סיכון אולם מעמידה גילוי מקיף בדבר ההשקעה המוצעת לציבור, שנועד לאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה מושכלות. התשקיף נבדק על-ידי רשות ניירות ערך, וחלה בעניינו אחריות פלילית, מנהלית ואזרחית. גם לאחר פרסום התשקיף חב התאגיד המנפיק בחובות גילוי שוטפות כל עוד ניירות הערך שלו מצויים בידי הציבור. חובות אלו נועדו להקנות למשקיעים יכולת לקבל החלטה מושכלת באשר לניירות הערך שבידיהם גם לאחר ביצוע ההשקעה הראשונית, ולאמוד בין היתר את שווי זכויותיהם.

6.       היעדר כללי ממשל תאגידי - גורמים מפוקחים כפופים לכללי התנהגות ובקרות חיצוניות שונות. לדוגמא, על חברות שהציעו מניות חלות הוראות ממשל תאגידי העוסקות בין היתר במינוי דירקטורים חיצוניים, אישור עסקאות בעלי עניין, ועל חברות שהציעו אגרות חוב חלות הוראות שעניינן חובת מינוי נאמן, הוראות ממשל תאגידי, וזכויות ציבור המחזיקים בקשר עם העמדה לפירעון מיידי של החוב. כל אלה תורמים להקטנת הסיכונים עבור ציבור המשקיעים.

7. היעדר בקרות ומנגנונים שנועדו לצמצם סיכונים – גורמים מפוקחים נתונים לשורה של בקרות ומנגנונים שנועדו לצמצם סיכונים שונים בפעילותם. לדוגמא, כספים המושקעים אצל מנהל תיקים חייבים להיות מושקעים בנפרד מאלה שלו, ועסקאותיו חייבות להיות מבוצעות בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו. או לדוגמא, כספים המושקעים בקרן נאמנות מוגנים בין היתר בכך שנכסי הקרן מוקנים לנאמן (ולא למנהל הקרן). השקעות שאינן מפוקחות עלולות לפעול בהיעדר בקרות ומנגנונים כאמור.
8. מרמה והונאה של הציבור - פעילות לא מפוקחת עלולה להוות קרקע פורה לפעולות מרמה ו"הונאות פונזי" - הונאת ממון, שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, כשלמעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, ממומנים מכספי משקיעים חדשים-עתידיים. הונאת פונזי מביאה בסופו של דבר לאבדן כספי ההשקעה רובם ככולם. הונאות מסוג זה ואחרות מלוות לעיתים בשימוש בכלים טכנולוגיים, במוצרים חדשניים, ובמונחים פיננסיים מורכבים, שנועדו למשוך משקיעים רבים ככל האפשר להשקיע מכספם, מתוך הבנה שמשקיעים לא מתוחכמים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר היכרות או חוסר הבנה מספקת עם המוצע להם.
9. ניצול המיזמים לצרכים פליליים ו/או בלתי חוקיים אחרים - עסקאות השקעה הנעשות באמצעות האינטרנט, אינן מאפשרות למשקיעים לדעת בוודאות מיהם הגורמים העומדים מאחורי המיזם, מהו הבסיס המקצועי לפעילותם, מהי איתנותם הפיננסית ומהי יכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם. לפיכך, בשלב מאוחר יותר, עלול להתעורר קושי להתחקות אחרי גורמים אלה לצורך החזר ההשקעה. האנונימיות עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים, לרבות הלבנת הון, מימון פעילות בלתי חוקית ומימון טרור. רשויות אכיפת החוק עשויות, לעיתים, להפסיק פעילותו של מיזם כלשהו, ככל שיימצא כי שימש לכאורה לצרכים שאינם חוקיים, ובתוך כך למנוע את הגישה או השימוש בהון של ציבור המשקיעים, שייתכן ומצוי בחזקתו של המיזם.