פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
פרק א': פרשנות
הגדרות [תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ה, התשנ"א, התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2)]
1. בחוק זה-
"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוףעקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקבהתפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיונייםלכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכבשחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבדשבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכיםמאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותואדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכבהמנועי;
"נזק גוף" - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבותפגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונתהדרכים;
"שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו אובידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות אונפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומדאו חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען אופריקתו, כשהרכב עומד;
"נפגע" - אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אםנגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;
"פקודת הביטוח" - פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], התש"ל-1970;
"מבטח" - כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטורמחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח;
"רכב מנועי" או "רכב" - רכבהנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;
"ישראלי" - אדם הרשום במרשםהאוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבתארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
"האזור", "ההסכם", "שטחי האחריותהפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" - כהגדרתםבפקודת הביטוח;
"האזורים" - כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראללבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995;
"נוסע יוצא", "נוסע נכנס", "עובד" ו-"שדה התעופה" - כהגדרתם בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לביןהממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997;
פרק ב': אחריות
סימן א': פיצויים על נזקי גוף
אחריותנוהג ברכב [תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2)]
2. (א) המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע עלנזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
(א1) הנוהג ברכב ישראלי חייבלפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורבהרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים אובשדה התעופה ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;
לענין סעיף זה-
"תייר חוץ" - כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, התשל"ו-1976למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלךסיור כמשמעותו בחוק האמור;
"רכב ישראלי" - רכב הרשום בישראל או החייב ברישוםבישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי.
(א2) הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא נוסע יוצא, נוסע נכנס או עובד, על נזק גוףשנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב, אם התאונה אירעה בשדה התעופה, ויראו אתהתאונה כאילו אירעה בישראל.
(ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב אוהמחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש.
(ג) האחריות היא מוחלטתומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם אואשם תורם של אחרים.
תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב(תיקון התשמ"ה)
3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
(ב) נפגע אדםמחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייביםכלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבותבין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היהמגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
תרופהעל נזק גוף [תיקונים: התשל"ח, התשמ"ה, התשמ"ט (מס' 2)]
4. (א) עלזכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין), ואולם-
(1) בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסההעולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן - הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותוואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובאבחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים; לענין פסקה זו, "השכר הממוצעבמשק" - השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצעכמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר;
(2) היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבוהפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעתקביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכויהמס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיהיחושבו פיצויים אלה;
(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאהאלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט שלהכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3), יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחניםלחישוב הפיצויים האמורים באותה פיסקה.
(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין עלדרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לביתהמשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.
סימן ב': תשלומים תכופים [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
תשלום תכוף [תיקון התשמ"ט (מס' 2), התשנ"ה]
5. (א) בפרק זה-
"תלויים" - מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין;
"דרישה" - כפי שנקבע בתקנות.
(ב) מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב-
(1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בביתחולים;
(2) תשלומים חדשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניןהפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתושפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיהייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה עלההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.
(ג) הוראות סעיף זהיחולו גם על מבטח שביטח חבות לפי חוק זה, לרבות ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף3(ד) לפקודת הביטוח.
(ד) תשלום לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) ייקראלהלן "תשלום תכוף".
בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט [תיקוןהתשמ"ט (מס' 2)]
5א. (א) עברו 60 ימים מיום שהוגשה לחייב דרישהלתשלום לפי סעיף 5 והדורש לא קיבלו, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונת דרכים (להלן - התביעההעיקרית).
(ב) על אף האמור בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוגשבקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בענין, אולם אם הוגשהכבר התביעה העיקרית לבית משפט שלום פלוני או לבית משפט מחוזי, תוגש לאותו בית משפטגם הבקשה לתשלום תכוף.
החלטת בית-המשפט [תיקון התשמ"ט(מס' 2)]
5ב. (א) סבר בית המשפט כי לכאורה זכאי המבקש לפיצויים לפיחוק זה, רשאי הוא להחליט שישולם לו תשלום תכוף; בהחלטה כאמור יקבע בית המשפט אתהמועד האחרון להגשת התביעה העיקרית (להלן - המועד האחרון), אולם אין בקביעה כאמורכדי לפגוע בהוראות סעיף 5 לחוק ההתישנות, התשי"ח-1958.
(ב) לא הגיש המבקש אתהתביעה העיקרית עד המועד האחרון, יופסק התשלום התכוף מאותו מועד; הגיש המבקש אתהתביעה העיקרית וביטלה לאחר מכן, יופסק התשלום התכוף מיום ביטולהתביעה.
החלטה בבקשה אינה מעשה בית דין [תיקון התשמ"ט(מס' 2)]
5ג.החלטת בית המשפט בבקשה לתשלום תכוף לא תהווה מעשה ביתדין לגבי התביעה העיקרית.
ריבית פיגורים [תיקון התשמ"ט(מס' 2)]
5ד. חייב שלא שילם תשלום תכוף על-פי דרישה במועד, ישלם עלהסכום שהושהה תוספת הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של %12 לשנה, שיחושבו החלבמועד האמור עד יום התשלום בפועל, זולת אם מצא בית-המשפט נסיבות המצדיקות שיעורריבית נמוך מזה.
בסעיף זה-
"מועד" -
(1) לענין סעיף 5(ב)(1) - 60 ימים מקבלת הדרישה;
(2) לענין סעיף 5(ב)(2) - היום שקבע בית המשפט כמועד התשלום החודשי;
"הפרשי הצמדה" - כהגדרתםבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
סייגים לעניןבקשה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
5ה. (א) נתן בית המשפט החלטה בבקשהלתשלום תכוף, לא ייזקק לבקשה נוספת לתשלום תכוף או לבקשה בדבר שינויה של ההחלטההקודמת, אלא אם כן עברו ששה חדשים מיום שניתנה ההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידההמצדיקה מתן החלטה חדשה; בקשה להחלטה נוספת או בקשה לשינוי החלטה קודמת שיש להגישהלבית משפט שלום תוגש לאותו בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת.
(ב) לא יפסוקבית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים שבגינההוגשה הבקשה לתשלום תכוף.
(ג) בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות אתהתקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
תקנות [תיקוןהתשמ"ט (מס' 2)]
5ו.שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות-
(1) סדר דין מיוחד בבקשה לתשלום תכוף;
(2) הגדרות של "צרכי מחייה" ו"צרכי סיעוד" לענין סעיף 5(ב)(2).
זכות חזרהבתשלום תכוף [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
5ז. (א) בנסיבות האמורות בסעיף5ב(ב), וכן אם נדחתה התביעה העיקרית לאחר שהנתבע כבר שילם לתובע תשלום תכוף, יהאהנתבע זכאי להחזר התשלום מאת אחד מאלה:
(1) התובע;
(2) מי שאחראי לנזק לפי כל דין;
(3) הקרן כמשמעותהבפרק ג' (להלן - הקרן);
הוא הדין לענין סכום ששילם הנתבע לתובע כתשלוםתכוף, והעולה על הסכום שנפסק לטובתו בתביעה העיקרית.
(ב) שילמה הקרן לתובעתשלום תכוף כאמור בסעיף קטן (א) או החזירה תשלום כאמור לנתבע, תהא לה זכות חזרה עלהתובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין, וחבותם כלפיה על פי חוק זה תהא ביחד ולחוד; לענין תקופת ההתישנות בתביעות לפי סעיף קטן זה, יראו את היום שבו שולם או הוחזרתשלום כאמור כיום שבו נולדה עילת התובענה.
(ג) החזירה הקרן לנתבע תשלום לפיסעיף קטן (א), חייב הנתבע להושיט לה כל עזרה שתבקש ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייעלה במימוש זכותה לפי סעיף קטן (ב), ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכות האמורה אולמנוע בעד מימושה.
(ד) כספים שיש להחזירם לפי סעיף קטן (א) ו-(ב) יוחזרובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
סימן ג': שונות
תשלומיםעיתיים
6. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות-
(1) סמכות בית המשפט לפסוק, שהפיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים שיהיו צמודים למדד המחיריםלצרכן;
(2) מקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת התשלומים שנפסקו;
(3) זכותם של תלויים בנפגע שנפטר לאחר שנפסקו לו תשלומים עיתיים.
מומחה רפואי (תיקון התשמ"ה)
6א. (א) שר המשפטים רשאילקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשריחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומושל הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
(ב) מונה מומחה כאמור בסעיףקטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיורשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדיםשיירשמו;
(2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוותהדעת שנתן;
(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעליהדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.
קביעת דרגתנכות לפי חוק אחר (תיקון התשמ"ה)
6ב. נקבעה על פי כל דין דרגת נכותלנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוקזה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאילהתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנעשמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הגבלתזכאותם של נפגעים [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
7. נפגעים אלה אינם זכאיםלפיצויים לפי חוק זה:
(1) מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקוןדיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), התשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכבביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה;
(4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיהלו לא כיסה את שימושו ברכב;
(6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוגברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבותהנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצהלו.
זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים [תיקוןהתשמ"ט (מס' 2)]
7א. על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכבבהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינומכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהאזכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).
זכאותם של תלויים לתבוע פיצויים [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
7ב. תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אםהנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוחלפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמורמן הקרן.
ייחוד העילה (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ה)
8. (א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיהלו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידיאדם אחר במתכוון.
(ב) מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנהלו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לועילת תביעה על פי חוק זה.
(ג) אין בהוראת סעיף-קטן (א) כדי לגרוע מתביעה עלפי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.
זכות חזרה [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
9. (א) מי ששילםפיצויים המגיעים לפי חוק זה לא תהא לו זכות חזרה על אדם אחר החייב בפיצויים לפי חוקזה זולת הזכות לחזור על אחד מאלה:
(1) מי שאינו זכאי לפיצויים כאמור בסעיף 7;
(2) מי שאין לו ביטוח לפיפקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה, למעט מי שהיה לו ביטוחשנתי שתקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה;
(3) בעל הרכב או המחזיק בו כאמורבסעיף 7א.
(ב) חבותו של מי שחוזרים עליו לפי סעיף קטן (א), תהיה לפיפקודת הנזיקין.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכות החזרה של מעורביםבתאונה לפי סעיף 3(ב) בינם לבין עצמם.
פרק ג': קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
הקמת הקרן [תיקון התשמ"ט (מס' 2)]
10. מוקמת בזה קרןלפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
הקרן - תאגידמבוקר
11. הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; היאתהא גוף מבוקר כמשמעותובסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסחמשולב].
תפקיד הקרן [תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה, התשנ"ה(מס' 2), מס' 3), התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2)]
12. (א) תפקידה של הקרןהיא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמתאחת מאלה:
(1) הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;
(2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודתהביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגעשאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודתהביטוח;
(2א) למבטח מונה מנהל מורשה לפי סעיף 68(א)(3) לחוק הפיקוח על עסקיביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - מנהל מורשה), בהוראת המפקח על הביטוח, כמשמעו בחוקהאמור, בשל כך שהמבטח אינו יכול לקיים התחייבויותיו, ושר האוצר, לפי המלצת המפקח עלהביטוח, אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל לפי סעיף זה;
(3) המבטח נמצאבפירוק.
(ב) במקרים המנויים בסעיף קטן (א) זכאי הנפגע לקבל פיצוייםמהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח וכן חייבת הקרן לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפולבנפגע כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ג) הקרן רשאיתלסייע למימון פעולותיה של קרן שתפקידה לפצות, במקרים כאמור בסעיף קטן (א), נפגעשפגיעתו אירעה באזור; הסכם בדבר סיוע כאמור טעון אישור שר האוצר בהתייעצות עם שרהמשפטים ושר התחבורה.
(ד) אירעה תאונת דרכים באזור או בשטחי האחריותהפלסטינית או באזורים או בשדה התעופה, תפצה הקרן נפגע שאינו ישראלי הזכאי לפיצוייםואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מן הטעמים המנויים בפסקאות (2א) ו-(3) של סעיףקטן (א); הפיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה, ולקרן יהיו הזכויות האמורותבסעיפים 12א ו-12ב, לפי הענין.
(ד1)
(1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן- התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותהבהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן - הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לוכתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיאתודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנהאו לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; הפיצוי יהיהבהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם.
(2) המדינה תשפה את הקרן בשלהוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועבריםכמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכלייםוהוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לעניןערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עודערעור.
(ה) הקרן תשלם לנפגע שהוא ישראלי, נוסע יוצא או נוסע נכנס, אשרנפגע בתאונת דרכים שאירעה באזור או בשטחי האחריות הפלסטינית או באזורים או בשדההתעופה, ואשר החבות לגביה אינה מכוסה בפוליסה שהוציא מבטח, השלמת פיצויים בסכוםההפרש שבין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל, לבין הפיצויים שהואזכאי לקבל לפי הדין במקום התאונה; הקרן רשאית לשלם לבית חולים את הוצאות הטיפולבנפגע כאמור, כשם שמבטח חייב לשלמן לפי סעיף 28 לפקודת הביטוח.
(ו) הקרןרשאית לייצג נפגע, שהוא ישראלי, בהתאם לייפוי כוח שנתן לה, במשא ומתן עם מבטחמהאזור או משטחי עזה ויריחו או עם קרן באזור או בשטחי עזה ויריחו, או בהליכיםמשפטיים נגדם, וכן רשאית היא להצטרף להליכים משפטיים כאמור אם יש לה עניןבתוצאותיהם.
(ז) שר האוצר רשאי לקבוע כללים בכל הנוגע למילוי תפקידי הקרן עלפי ההסכם ולהוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ו).
הקרן כנושה(תיקונים: התשמ"ה, התשנ"ג)
12א.(א) חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף12(א)(2א), יראו את הקרן כנושה של המבטח, או של המפרק אם מונה מפרק למבטח, לגביסכום החבות.
(ב) חלה על הקרן חבות כאמור בסעיף 12(א)(3), יראו את הקרן, כלפיהמפרק, כנושה של המבטח לגבי סכום החבות.
זכויות הקרןבפירוק (תיקונים: התשמ"ה, התשנ"ג)
12ב. (א) היה מבטח, שמונה לו מנהלמורשה או שנמצא בפירוק מבוטח בביטוח משנה בפני חבויות שהוא עשוי להתחייב בהן כלפיצד שלישי ולגבי המקרה חלה חבות הקרן כאמור בסעיף 12(א)(2א) או (3), יעברו זכויותיושל המבטח כלפי מבטח המשנה לגבי אותו מקרה לקרן, על אף האמור בדין אחר, והקרן תהארשאית לתבוע את מבטח המשנה על פי זכויות אלה.
(ב) טענה שמבטח המשנה יכוללטעון כלפי המבטח תעמוד לו גם כלפי הקרן.
(ג) חוזה ביטוח משנה ופעולה שלהמבטח אין בכוחם לגרוע מזכויות שהוקנו לקרן לפי חוק זה.
הנהלת הקרן
13.(א) הנהלת הקרן תהיה בידי מינהלה שלשבעה חברים שימנה שר האוצר לתקופה של שלוש שנים, רובם נציגי הממשלה ומיעוטם נציגיציבור ובהם מי שעוסקים בביטוח; שר האוצר ימנה אחד מנציגי הממשלה ליושב ראשהמינהלה.
(ב) המינהלה הראשונה תתמנה לא יאוחר מששה חדשים מיום קבלת חוק זהבכנסת.
(ג) קיום הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנהמקומו של חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
התקנון
14. (א) המינהלה תתקין, תוך ששה חדשים מיוםמינויה, את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, הנוהל בהגשתתביעות לקרן והטיפול בהן ודרכי הבאת שינויים בתקנון.
(ב) התקנון וכל שינויאו תיקון בו טעונים אישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ויפורסמוברשומות.
המימון (תיקון התשנ"ה)
15. (א) לשם מימון פעולות הקרן והבטחת יציבותו יקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות עם שרהמשפטים ושר התחבורה-
(1) אחוז מדמי הביטוח שתעביר כל חברת ביטוח לקרן במועדים שנקבעובצו;
(2) שיעורי השתתפותם של הגופים הפטורים מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6לפקודת הביטוח במימון הקרן.
(ב) הקרן תקבל מן הקרן הפלסטינית כמשמעותהבהסכם סכומים כאמור בהסכם.
מסים (תיקוןהתשמ"ה)
15א. לענין תשלום מסים, דין הקרן כדין המדינה.
פרק ד': הוראות שונות
שכרטרחה
16. (א) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שרהמשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך-דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8 אחוזים מהסכום שהוסכם לשלמולנפגע, ואם היו הליכים משפטיים -על 13 אחוז מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולהעל התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף.
(ב) הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכתעורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לא תהא נתונהלו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה.
(תיקוןהתשנ"ז)
17. (בוטל).
תיקונים לפקודתהביטוח
18. בפקודת הביטוח-
(1) בשם הפקודה, "(סיכוני צד שלישי)" - יימחק;
(2) בסעיף 1, הגדרת "דרךציבורית" - בטלה, ובמקום הגדרת "רכב מנועי" יבוא:
""רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני, לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת-אופנוע, ותלת-אופן עם מנוע עזר, ולרבות רכב הנגרר או נתמך על-ידי רכבמנועי;
(3) בסעיף 2-
(1)בכותרת השוליים המלים "לסיכוני צד שלישי" - יימחקו;
(2)בסעיף קטן(א), המלים "בדרך ציבורית" ו"לסיכוני צד שלישי" - יימחקו;
(4) במקוםסעיף 3 יבוא:
"הדרישה לגבי פוליסה
3. (א) פוליסה לפי דרישותיה שלפקודה זו היא פוליסה שהוציא מבטח שהיה מורשה בשעת הוצאתה והיא מבטחת את-
(1) בעל הרכב והנוהג בו - מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק פיצויים לנפגעיתאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשלמותו או חבלת גופו של אדם שנגרמו על-ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימושבו;
(2) בעל הרכב הנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהיתר ממנו - מפני נזק גוףשנגרם להם בתאונות דרכים כמשמעותם בחוק.
(ב) המבוטח בביטוח לפי סעיףקטן (א)(2) יהא זכאי לפיצוי כפי שהיה זכאי לקבל נפגע אחר לפי החוק.";
(5) אחרי סעיף 6 יבוא:
"חובת פיצוי
6א.מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 יהא חייב לתת כלפיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה לפי סעיף 3(א).";
(6) בסעיף 12, בסופו, יבוא "וכן לפצות את המבוטח הנוהג ברכב או את הנוהג בהיתר ממנו עלנזק גופו שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותם בחוק.";
(7) בסעיף 14, סעיף קטן(ב) - בטל;
(8) בסעיף 16, הסיפה המתחילה במלים "וכל סכום ששילם מבטח" - תימחק;
(9) בסעיף 19, בסופו, יבוא "מבטח", לענין סעיף זה - לרבות הקרןלפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975";
(10) סעיף 22 - בטל;
(11) בסעיף 39 ובסעיף 40, המלים"בדרך ציבורית" - יימחקו.
תיקון חוק הביטוחהלאומי
19.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, בסעיף150(א), אחרי "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "או לפי חוק פיצויים לנפגעיתאונות דרכים, התשל"ה-1975".
תיקון חוק שירות המדינה(גמלאות)
20.בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בסעיף 60(א), אחרי "(להלן - פקודת הנזיקין)" יבוא "או לפי חוק פיצויים לנפגעיתאונות דרכים, התשל"ה-1975".
תיקון חוק שירות הקבעבצבא-הגנה לישראל
21.בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות), התשי"ד-1954, בסעיף 49(א), אחרי "לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944" יבוא "או לפיחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975".
אחריותהמדינה ושלוחיה (תיקון התשמ"ט)
22. (א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), דין המדינה לענין אחריות לפי חוק זה כדין כל אדם.
(ב) בנסיבות שבהן איןהמדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריותהמדינה), התשי"ב-1952, היא תהא פטורה מאחריות גם לפי חוק זה או לפי פקודת הביטוח, והוא הדין במי שפטור מאחריות בנזיקים לפי סעיף 7ב לחוק האמור.
(ג) סעיף זהיחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דיןסופי שניתן לפני היום האמור.
תחילת והוראתמעבר
23.(א) תחילתו של חוק זה היא ביום א' בתשרי התשל"ז (25 בספטמבר1976); על תאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה יחול הדין הקודם.
(ב) עם תחילת חוק זה יעבור לידי הקרן רכושה של קרן נפגעי תאונות דרכים המתנהלת בידיהאיגוד הישראלי של חברות הביטוח, והקרן תמשיך לטפל, לפי התנאים והנהלים של אותוהגוף, בתביעות הנובעות מתאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של חוק זה.
החוקפורסם:
ס"ח 780, התשל"ה (8.8.1975), עמ' 234 (תיקון: התשל"ו7).
התיקונים פורסמו:
ס"ח 807, התשל"ו (22.4.1976), עמ' 175; ס"ח880, התשל"ח (5.1.1978), עמ' 49; תחילתו של תיקון זה הוא ביום 1 בינואר 1978; עלתאונות דרכים שאירעו לפני תחילתו של תיקון זה יחול הדין הקודם. ס"ח 961, התש"ם(21.2.1980), עמ' 69; ס"ח 980, התש"ם (5.8.1980), עמ' 188 [התש"ם (מס' 2)]; ס"ח 1075, התשמ"ג (31.1.1983), עמ' 42; ס"ח 1129, התשמ"ה (8.1.1985), עמ' 16; ס"ח 1269, התשמ"ט (8.3.1989), עמ' 16; ס"ח 1274, התשמ"ט (13.4.1989), עמ' 44 [התשמ"ט (מס' 2)] (ראה הוראות תחילה ומעבר בחוק המתקן); ס"ח 1329, התשנ"א(30.9.1990), עמ' 2; ק"ת 1409, התשנ"ג (20.1.1993), עמ' 44; ס"ח 1497, התשנ"ה(28.12.1994), עמ' 3; ס"ח 1503, התשנ"ה (10.2.1995), עמ' 111 [התשנ"ה (מס' 2)]; ס"ח 1526, התשנ"ה (9.6.1995), עמ' 325 [התשנ"ה (מס' 3)] (ת"ט בס"ח 1600, התשנ"ו, עמ' 386); ס"ח 1633, התשנ"ז (31.7.1997), עמ' 206; ס"ח 1639, התשנ"ח(25.11.1997), עמ' 13; ס"ח 1678, התשנ"ח (29.7.1998), עמ' 286 [התשנ"ח (מס' 2)] ראה הוראות תחולה רטרואקטיביות בסעיף 3לתיקון.
|