נצלצל אליך
לא הרווחת
לפגישת היכרות
פקודת הנזיקין

פקודת הנזיקין

שם החוק: פקודת הנזיקין ( נוסח חדש)

פרק א': פרשנות

פירוש

1. בכפוף לפקודת הפרשנות תתפרש פקודה זו לפיעיקרי הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים המשמשים בה - חזקה היא - ככלשהדבר מתיישב עם ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת - שמשמעותם כמשמעות הנודעתלמקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו על דרך זו.

הגדרות

2. בפקודה זו-

"הורים"- לרבותהורי-הורים והורים חורגים;

"חיה"- לרבות צפרים, דגים, חרקיםוזחלים;

"חיית-בר"- כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה כלואה אובפיקוחו של אדם;

"ילד"- לרבות נכד, ילד-חורג, עובר, ילדשלא-מנישואין, או ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית, הכלולה לפי הוראותפקודה זו בהגדרות הביטויים "הורים" ו"ילד", יראו את הנולד שלא-מנישואין ואת המאומץכצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או של מאמצו, הכל לפיהענין;

"מיטלטלין" - דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר;

"מעביד"- מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונהלשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר - לאיראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות;

"מקרקעין"- קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים;

"נזק"- אבדן חיים, אבדןנכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאיםבאלה;

"נזק ממון"- הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשרלמסור
עליהם פרטים;

"נכס"- מקרקעין אומיטלטלין;

"נתבע"- לרבות נתבע בתביעה-שכנגד אובתובענה-שכנגד;

"פגיעה"- נגיעה שלא-כדין בזכותמשפטית;

"תובע"- לרבות תובע בתביעה-שכנגד אובתובענה-שכנגד;

"תובענה"- כל הליך אזרחי לפני בית-משפט, לרבות קיזוזותביעה-שכנגד;

"תופש"- אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעלהמקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור - בעל המקרקעין.

פרק ב': זכויות וחבויותבנזיקין




עוולה והזכות לתרופה

3. הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה- כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודהמידי עושה העוולה או האחראי לה.

מעשה של מה בכך

4. לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצורתביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה עלכך.

הסתכנות מרצון

5. (א) בתובענהשהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצבהדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו.

(ב) הוראות סעיףזה לא יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי-מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבעמכוח חיקוק.

(ג) ילד למטה מגיל שתים-עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך אתמצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה.

מעשה לפי חיקוק

6. בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץמרשלנות, תהא הגנה שהמעשה או המחדל שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאםלהן.

עובד ציבורי

7. (א) עובד ציבוריאחראי לכל עוולה שעשה, ואם ייתבע לדין על כך, ייתבע אישית; אולם, בלי לגרוע מכוחןשל הוראות סעיפים 6 ו-8 תהא לעובד הגנה בכל תובענה שאינה על רשלנות, אם המעשה היהתחום-סמכותו כדין או שעשהו בתום-לב כסבור שהוא פועל בתחום-סמכותו כדין.

(ב) עובד ציבורי לא יהיה אחראי לכל עוולה שנעשתה על ידי שלוח שמינה הוא או על ידי עובדציבורי אחר, אלא אם הרשה או אישרר את העוולה במפורש.

רשות שופטת

8. אדם שהוא גופו בית-משפט או בית-דין אואחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצעפעולות-שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילויתפקידו
השיפוטי.

קטין

9. (א) לא תוגשתובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה בטרם מלאו לו שתים-עשרה שנים.

(ב) מי שלאמלאו לו שמונה-עשרה שנים יכול לתבוע על עוולה, ובכפוף לסעיף-קטן (א) - להיתבע עליה; אולם אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או בעקיפין, מחוזהשעשה.

תאגיד

10.תאגיד לא ייפרע פיצוייםבשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.

מעווליםיחד

11.היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתניםלהיתבע עליה יחד ולחוד.

אחריותו של משתף ומשדל

12.לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה אולמחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהאחב עליהם.

חבות מעביד

13.(א) לעניןפקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו-

(1) אם הרשה או אישרר אתהמעשה;

(2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו;

אולם-

(א)מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיוהעביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד;

(ב)מי שהיה אנוסעל פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשההאדם תוך כדי עבודתו זו.

(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פישמעשהו של העובד היה ביצוע לא-נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשהשעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד.

(ג) לענין סעיף זה, מעשה- לרבות מחדל.

חבותו של שולח

14.לעניןפקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חבעל כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצעאותם.

חבותו של בעל חוזה

15.לענין פקודהזו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחתמאלה:

(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;

(2) הוא התערב בעבודתו של בעלחוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק;

(3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרםלפגיעה או לנזק;

(4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסרלקבלן עצמאי;[

(5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא-כדין.

שמירת חבות

16.האמור בסעיפים 12, 14 ו-15 אינו גורעמחבותו של שום אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף 13 אינו גורע מחבותו של העובד על מעשהשעשה.

ידיעתו של שלוח או עובד

17.כל מקוםשלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו שלשולחו או מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו, או עלידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה.

בן-זוג (תיקון התשכ"ט)

18. אין בן-זוג חב על עוולהשעשה בן-זוגו אלא לפי הוראות סעיפים 11 עד 16.

השפעתמוות על עילת תביעה

19.(א) נפטר אדם - כל עילות-תביעה בשל עוולהשהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובתעזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.

(ב) היתה עילת-תובענה מוסיפה לעמודכאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיוהפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח
שנגרםלעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות-קבורה.

(ג) נסבל נזק עלידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפניהנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשלהמעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר.

(ד) הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונותלתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.

עזבון חדל פרעון

20.עזבון חדל-פרעון שניתן להגיש נגדותובענה לפי סעיף 19, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב בר-הוכחה נגדהעזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי-נזק בלתי-קצובים שאינם נובעים מחוזהאו
מהבטחה או מהפרת-נאמנות.

פושטרגל

21.על אף האמור בפקודת פשיטת-רגל, 1936, יכול פושט-רגל להיותתובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט-רגל אולחובתם; ואולם-

(1) הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק-ממון לנכסי פושט-רגלתעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;

(2) פסק-דין על עוולה שניתן לחובתו שלפושט-רגל לפני מתן צו כינוס-נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת-רגל;

(3) סעיף זהכפוף להוראות סעיף 19.

אין המחאה בנזיקין

22.הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלאמכוח הדין.

פרק ג': העוולות



סימן א': תקיפה



תקיפה

23.(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישריןובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון
או איום, עלידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאייםגורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע אתזממו.

(ב) "שימוש בכוח", לענין סעיף זה - לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בהלהזיק.

הגנה מיוחדת

24.בתובענה על תקיפהתהא הגנה לנתבע אם-

(1) עשה את המעשה כדי להגן על עצמו או על אדם אחר מפנישימוש בכוח שלא-כדין מצד התובע, ובמעשהו זה לא חרג ממידת הנחיצות הסבירה לאותהמטרה, והיחס בין הנזק שגרם לתובע בתקיפה זו לבין הנזק שרצה למנוע לא היהבלתי-סביר;

(2) השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנסשלא-כדין למקרקעין או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא-כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם;
ואולם אם נכנס התובע, או ניסהלהיכנס, למקרקעין שלא-בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנסלשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלאבקשתו
בדרכי-שלום;

(3) השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתובמיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכבאותם בידו, שלא-כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא-בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחרשלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי-שלום;

(4) עשה את מעשהו תוךכדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו-מאסר אוצו-עיכוב שניתנו על ידי בית-משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלונניםעליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;

(5) התובע לא היה שפויבדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה שהיה, במידתהנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היהבתום-לב
ובלי זדון;

(6) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין;

(7) הנתבע הוא הורו אואפוטרופסו או מורהו של התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו אומורהו, והוא ייסר את התובע במידת הנחיצות הסבירה למען ייטיב דרכו;

(8) עשהבתום-לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידולקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו אושהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובתהתובע מחייבת שלא לדחות את המעשה.

אחריות לזולת

25.על אף האמור בפקודה זו, לא יהיה שולח או מעביד אחראי לתקיפה שתקףשלוחו או עובדו, אלא אם במפורש התיר את התקיפה או אישרר אותה.

סימן ב': כליאה




כליאת שוא

26.כליאת-שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא-כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעהכבעל-סמכות.

הגנה מיוחדת

27.בתובענהשהוגשה על כליאת-שוא תהא הגנה לנתבע אם-

(1) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו-מאסר או צו-עיכוב שניתנועל ידי בית-משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותםצווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם;

(2) התובע היה נתון במשמורת כדין לפיהוראות-חיקוק;

(3) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנתאנשים אחרים ובוצעה בתום-לב ובלי זדון;

(4) המעשה שהתובע מתלונן עליו היהמעשה, שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות-חיקוק אילולא עשהו;

(5) הנתבעוהתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפיאותו דין;

(6) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של התובע, או שהיחס שלואל התובע דומה לשל הורו או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את חירותו שלילהארעית בלבד לזמן שהיה
נחוץ באופן סביר למען ייטיב דרכו.

אחריות לזולת

28.על אף האמור בפקודה זו, לא יהיה מרשהאו מעביד אחראי לכליאת-שוא שביצע מורשהו או עובדו, אלא אם במפורש התיר את הכליאה אואישרר אותה.

סימן ג': הסגת גבול




הסגת גבול במקרקעין

29.הסגת גבול במקרקעין היא כניסהלמקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכוללהיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

חובת הראיה

30.בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין- על הנתבע הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.

הסגת גבול במיטלטלין

31.הסגת גבול במיטלטלין היאלקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו שלאדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל עלידי
כך נזק ממון.

חובתהראיה

32.בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין - על הנתבע הראיהשהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין.

טעות בנוגעלזכות בעלות או החזקה

33.טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילוטעות בתום-לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק להפרעה בנכסיו שלאחר;

אולם-
(1) המוביל טובין, או כל המקבל עליו הובלתם או שמירתם שלטובין כשירות ציבורי, איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותושירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסר לו את הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום-לבשמוסר הטובין זכאי לטפל בהם;

(2) פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהואמטפל בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה על ידי מעבידו והוא מניח בתום-לבשמעבידו זכאי להרשות לו דרך זו של טיפול.

תביעת זכותאינה הסגת גבול

34.טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא בלבד איננה הסגת גבול.

(תיקוןהתשמ"א)

34א.(בוטל).

סימן ד': רשלנות



רשלנות

35.עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושהבאותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-ידפלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון
וכשיר לפעולבאותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמורביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו
נזק לזולתו עושה עוולה.

חובה כלפיכל אדם

36.החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כלנכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגילשל דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול (תיקון התש"ל)

37. האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובעשנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה.

אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי (תיקון התש"ל)

37א.(א) האחריות לפי סעיפים 35 ו-36 בשל מצבו של שטח צבאי, תחזוקתואו תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אםהוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה ושהאחראי לאותושטח, או הפועל מטעמו במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח בשעה שנגרםהנזק.

(ב) בסעיף זה, "שטח צבאי" -

(1) מקרקעין התפושים בידי צבא-הגנהלישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר הבטחון לענין זה;

(2) מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלהבהודעה המוצגת מחוצה להם;

(3) מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע כניסהלישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו של מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקןנועד לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה מוחלטת לדבר.

(ג) סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

חובת הראיהברשלנות לגבי דברים מסוכנים

38.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בהשהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזקבהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר- על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחובעליה.

חובת הראיה ברשלנות לגבי אש

39.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעלהמיטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא
היתה לגבי מקורה של האש אוהתפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.

חובת הראיה ברשלנות לגביחיה

40.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה:

(1) הנזקנגרם על ידי חיית-בר, או על ידי חיה שאינה חיית-בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליושידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק;

(2) הנתבע היה בעל אחתהחיות האמורות או היה ממונה עליה -על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות שיחובעליה.

חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו

41.בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לאהיתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזקנגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרםלנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקטזהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחובעליה.

סימן ד':1 היזק על-ידיכלב



נזקים שנגרמו על ידי כלב (תיקוןהתשנ"ב)

41א.בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו שלהכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינהאם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.

הגנות(תיקון התשנ"ב)

41ב.בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אםכן הנזק נגרם עקב אחד מאלה-

(1) התגרות של הניזוק בכלב;

(2) תקיפתהניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו;

(3) הסגת גבול של הניזוקבמקרקעין של הבעלים.

שמירת דינים (תיקוןהתשנ"ב)

41ג.(ג) אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפיכל דין אחר.

סימן ה': מיטרדים




מיטרד לציבור

42.מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין אומחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש אוהנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.

תובענה על מיטרד לציבור

43.לא תוגש תובענה על מיטרדלציבור אלא-

(1) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, לשם מתןציווי;

(2) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק-ממון.

מיטרד ליחיד

44.(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהגבעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממשלשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לאייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

ב) הוראות סעיף זהלא יחולו על הפרעה לאור-שמש.

הגנה מיוחדת

45.בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו מתלוננים נעשהעל פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע.

מיטרד קיים

46.בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנהבכך בלבד שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעיןהנדונים.

שמירת דינים אחרים

47.הוראותהסעיפים 42 עד 46 באות להוסיף על ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולאלגרוע מהן.

הפרעה לאור שמש

48.אדם עושהעוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך אחרת, מבעל-מקרקעין או מן התופש אותםליהנות מכמות סבירה של אור-שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של המקרקעין, לאחר שהבעל אוהתופש או מי שקדמו להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה - שלא לפי תנאי חוזה אוהסכם - לפחות חמש-עשרה שנים שקדמו בתכוף לחסימה או למניעה.

מניעת תמיכה [תיקון התשכ"ט (מס' 2)]

48א.היה במקרקעיןמשום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו- עוולה.

שימוש הדרוש לטובת הציבור [תיקון התשכ"ט(מס' 2)]

48ב.שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מיטרד לענין סימןזה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבדשהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזקככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים - אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומיםחוזרים - אם נגרם לבעל המקרקעין נזק-ממון.

סימן ו': שליחת-יד



עיכוב נכס שלא כדין

49.עיכוב שלא-כדין הוא מניעתמיטלטלין שלא-כדין מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד.

חובתההוכחה

50.בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא-כדין - חובת ההוכחה על הנתבעשהמניעה היתה כדין.

החזרת המעוכב

51.בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא-כדין רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה שלתרופה כאמור.

גזל

52.גזל הוא כשהנתבעמעביר שלא-כדין לשימוש עצמו מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקחאותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרךאחרת.

הגנה מיוחדת (תיקון התשכ"ח)

53. בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה את המיטלטלין בתום-לב בהתאם לסעיף 34לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

זכות אדם שלישי אינההגנה

54.בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגנה להעלות, נגדהאדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את זכותו של אדם שלישי.

החזרת הגזלה

55.בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו אובמקומה של תרופה כאמור.

סימן ז': הטעיה



תרמית

56.תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיאכוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא אוכזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצגכאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל עלידי כך נזק-ממון.

סייג לתובענה על תרמית מסויימת

57.אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף 56, שנעשתה בנוגע לאפיו שלאדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו, למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע עצמו.

שקר מפגיע

58.(א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבתבזדון בין בעל-פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח-ידו, למקצועו, אולטובין שלו או לזכות-קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה
אלא אםסבל על ידי כך נזק-ממון.

(ב) "פרסום", לענין סעיף זה - כמשמעותו בסעיף 2לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

(תיקוןהתשנ"ט)

59. (בוטל).

סימן ח': נגישה



נגישה

60.נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל- למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת - של הליך נפל, נגד אדם, בפלילים אובפשיטת-רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישהרק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.

סייגלתובענה על נגישה

61.על אף האמור בפקודה זו לא יהיה שולח או מעבידאחראי לנגישה שהתחיל בה שלוחו או עובדו, אלא אם במפורש הרשה או אישרר אותה.

סימן ט': גרם הפרת-חוזה



גרם הפרת חוזה שלא כדין

62.(א) מי שביודעין ובלי צידוקמספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפיאותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבלעל ידי כך נזק-ממון.

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לאייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת-חוזה.

סימן י': הפרת חובהחקוקה



הפרת חובה חקוקה

63.(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פיכל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו שלאדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו
או מטבעו של הנזק שאליו נתכווןהחיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוקכאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו אולהגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג אוהגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

פרק ד': אשם




גרם נזק באשם

64."אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לאיראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי-רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי-אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירותסבירה;

(2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק;

(3) הוא ילדשלא מלאו לו שתים-עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשהלו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכסשבמהלכם
הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם.

התנהגות התובע

65.נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותושל התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובעאו להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק.

התנהגות הנתבע

66.מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזקבאשמם, אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של התובע, רשאי בית המשפטלהגדיל את הפיצויים שהנתבע היה חייב לשלם, אילולא הוראות סעיף 64, ובלבד שלא יעלועל הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע לנזק באשמו.

אשם של פלוני - מהו

67.אשמו של פלוני, לענין סעיפים64 עד 66 - לרבות אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרתמתחייבת מן ההקשר.

אשם תורם

68.(א) סבלאדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת-פיצויים בעדהנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצאלנכון ולצודק תוך התחשבות במידת-אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחויפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לאייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור.

(ב) הופחתו הפיצויים לפיסעיף-קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרעאילולא אשמו.

(ג) הוראות הסעיפים 11 ו-83 יחולו כל אימת שנמצאו שניים אויותר חבים לפי סעיף-קטן (א) על נזק שנגרם לאדם, או שהיו חבים אילו נתבעולדין.

אשם תורם שגרם מוות

69.מת אדם עקבאשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה לטובת העזבון לפי סעיף 19 היה בית המשפטמפחית את הפיצויים לפי סעיף 68(א), הרי אם תוגש תובענה לטובת התלויים באותו אדם לפיסעיף 78 יופחתו הפיצויים בשיעור יחסי.

טענת התיישנות

70.בכל מקרה שחל עליו סעיף 68(א) ואחד מבני האשם פוטר עצמו מחבותוכלפי בר-אשם פלוני או בא-כוחו החוקי, בהסתמך על דין-התיישנות, לא יהיה זכאי להיפרעמאותו פלוני או מבא-כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף האמור.

פרק ה': תרופותלעוולות




כל בית משפט מוסמך ליתןתרופה

71.כל בית-משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי-שיפוטו ליתן תרופהלעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות כל דין חקוק החל על אותו בית-משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או סעד אחר.

ציוויים

72.ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא-תעשה, לשעה או לתמיד.

תנאים למתן ציווי

73.ביתהמשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה, להנחת-דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי-אפשר, לעשות מלוא הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה.

מקום שאין ליתן ציווי

74.בית המשפט לא יתן ציווי, אםהוא סבור שהפגיעה או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים.

שמירת סמכויות

75.הוראותסעיפים 72 עד 74 באות להוסיף על סמכויות בתי-המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן.

פיצויים

76.פיצויים אפשרשיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו;

אלא שאם-

(1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבואבאורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע;

(2) סבלהתובע נזק-ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב-התביעה או בצירוף לו.

אין נפרעים אלא פעם אחתבלבד

77.(א) בכפוף להוראות סעיפים 83-85, אדם שנפרע פיצויים או סעדאחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה עוולה.

(ב) לא ייפרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם יש בה גםהפרת-חוזה או הפרת-חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, ובית-משפט, בית-דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע.

(ג) לא ייפרעאדם פיצויים בעד הפרת-חוזה או בעד הפרת-חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה היא גם עוולה ובית-משפט כבר פסק בשל אותה עוולה פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או מכוחו הוא תובע.

זכותם של תלוייםלפיצויים

78.גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת-גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן-זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.

הזכאי להגיש תובענה

79.תובענה לפיצויים לפי סעיף 78תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן-זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור - כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.

הפיצויים וחישובם

80.בתובענה לפיסעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע,והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו
למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכומסכום הפיצויים הוצאות-משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.

סכומים שלאיחושבו

81.בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון -

(1) סכוםשנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה-ביטוח;

(2) סכום ששולם או שחייביםלשלמו לרגל האבל על המת.

פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי

82.(א) המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד-1953 (להלןבפרק זה - החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק - תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.

(ב) לענין סעיף זה -

"גימלה" - השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו אושעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק, לרבות תמורת דמי-פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירהבגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף-קטן זה;

"מעביד" - החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבותמי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו.

(ג) בנסיבות האמורותבסעיף-קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי.

תביעה ושיפוי במעוולים יחד

83.(א) סבל אדם נזק עקב עוולה - אין פסק-הדין שניתן נגד מעוול החבעל אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.

(ב) הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או לטובת עזבונו, בן-זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעווליםיחד ואם באופן אחר - סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי-הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים שנפסק בפסק-הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן בה פסק-דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות, אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר
להגיש אתהתובענה; היה פסק-הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו בסעיף 82 ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף-קטן זה במקום סכום הפיצויים שבפסק-הדין הראשון הסכום שהיו פוסקיםאילולא סעיף 82.

שיפוי בין מעוולים

84.(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי-השתתפות מכל מעוול אחרהחב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי-השתתפות לפי סעיף-קטן זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת ההשתתפות.

(ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיודמי-ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר בהתחשב עם מידת-אחריותו של האדם לנזק; בית המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת-השתתפות או להורות שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא.

הגדרה

85."עוולה", בסעיפים 83 ו-84 - בין אם היא עבירה פלילית וביןאם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי בשל מעשה שלא-כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר שיפוי, שלא היה אכיף אילולא סעיפים
אלה.

סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים

86.שעה שבאים לשוםפיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה-ביטוח.

פיצויים על לשון הרע בעתון

87.(א) תובע שזכה במשפט נגד בעל עתון בשל פרסום לשון הרע באותועתון, והוא מראה לבית המשפט שלפניו נתבררה התובענה שאין הוא יכול להביא לקיום פסק-הדין בדרך של הוצאה לפועל נגד מקרקעין או מיטלטלין של הנתבע, רשאי בית המשפט להורות שפסק-הדין יבוצע נגד החתומים על כתב-הערבות שניתן על ידי הנתבע או למענו לפי סעיף 5(1)(3)לפקודת העתונות ולהורות על מימוש הערובה שניתנה על ידי החותמים על אותו כתב, ובלבד שחבותם של החותמים לא תעלה על חבותם לפי כתב-הערבות.

(ב) תובעכאמור בסעיף-קטן (א) ימציא לשר האוצר העתק של צו בית-המשפט לפי סעיף זה.

(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות להסדרת הנוהג וסדרי-הדין בהליכים לפי סעיף זה ולקבועאת האגרות שישולמו בהם.

עוולה שהיא גם עבירה

88.היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך אם ראה בית-המשפט הדן בתובענה בכל שלב שלההליכים שהעובדות מהוות, או עשויות להוות, פשע, יעכב בית-המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות נמסרו לידיעת המשטרה
או שהן ידועות לה.

תחילת התיישנות

89.לענין תקופת-התיישנות בתובענה עלעוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:

(1) מקום שעילתהתובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל;


צור קשר


בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד

ייעוץ פנסיוני

ייעוץ פרישה

ביטוח פנסיוני

  יועץ ביטוח

  יועץ פנסיוני

סניפים  

אודות

ייעוץ פנסיוני מוזל