‏‏‏תקנות ניוד כספים-המצב המשפטי

מאמר מאת:

עו"ד יניב גל ממשרד עורכי הדין ירון טבצ'ניק העוסקים בתחום  הביטוח והחיסכון הפנסיוני

רקע

באוקטובר 2008 נכנסה לתוקפה 'רפורמת הניוד' בכספי החיסכון הפנסיוני, אשר במסגרתה הורחבו, בין היתר, אפשרויות ההעברה של כספי החיסכון פנסיוני שנצברו עבור החוסך הפרטי, וכן נקבע כי כספי החסכון הפנסיוני של החוסך, שעבורו הם נצברים, שייכים לו (בין אם מדובר בעמית החוסך באופן עצמאי, ובין אם מדובר בעמית שכיר, אשר ההפרשות עבורו מבוצעות על ידי המעביד).

כך למשל, רשאי הלקוח להעביר ("לנייד") את כספי החיסכון בין מסלולי חסכון בקופות גמל שונות, בהתאם לנתוניו האישיים, מטרות החיסכון שלו, ורווחי הקופות כפי שאלה מתפרסמים מעת לעת.[1]

עם הגברת המודעות בקרב הציבור, ומיסוד הגורמים המייעצים (היועץ הפנסיוני, סוכן הביטוח הפנסיוני וסוכן השיווק הפנסיוני), חלה עלייה בקרב החוסכים אשר עוקבים אחר תנודות הבורסות וניירות הערך הרלוונטיים, ובהתאם מגישים בקשות להעביר את כספיהם מקופה המציגה תשואות נמוכות, לקופה בעלת פוטנציאל טוב יותר.

חרף החשיבות שבמתן מענה מהיר מצד הגופים המנהלים את קופות הגמל, על מנת שלא ייגרם ללקוח נזק בשל הפערים שבין רווחי הקופה ממנה מתבקשת ההעברה (להלן: "הקופה המעבירה") לבין רווחי הקופה אליה הכספים צריכים להיות מועברים (להלן: "הקופה הקולטת"), חלק לא מבוטל מבקשות ההעברה מתעכבות הרבה  מעבר לפרק הזמן המותר על פי הדין, ועקב כך נגרמים לעיתים נזקים ממוניים לחוסכים.

מהו הדין לגבי ביצוע בקשות ההעברה השונות?

לגבי בקשות שהוגשו לפני ה-1 באוקטובר 2008 חל הדין הישן: מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), אשר קבעו מסגרת זמנים בת 7 ימי עסקים, בהם על הקופה המעבירה להשלים את העברת הכספים לפי בקשת הלקוח.

לגבי בקשות שהוגשו לאחר המועד הנ"ל, קובעות תקנות הניוד, כי על הקופה המעבירה להעביר את הכספים לקופה הקולטת, בתוך 10 ימי עסקים. חוזר הניוד מבהיר, כי מניין 10 הימים בקופה המעבירה, מתחיל לאחר שחלפו 10 ימי עסקים מקבלת בקשת הלקוח אצל הקופה הקולטת, שתפקידה להעביר את טפסי הבקשה לקופה המעבירה.

סה"כ, מרגע הגשת הבקשה על ידי החוסך, על הקופה המעבירה להשלים את ביצוע העברת הכספים בתוך 20 ימי עסקים. יש לשים לב, כי פרק הזמן שנקבע אינו מתקצר בשל כך שהקופה הקולטת העבירה את בקשת הלקוח לקופה המעבירה בטרם חלפו 10 ימים.

יחד עם זאת, הממונה במשרד האוצר יכול לאשר לבקשת הקופה המעבירה, באופן חריג, ארכה בת 20 ימי עסקים נוספים להשלמת העברת הכספים לקופה הקולטת.

בחודש אוקטובר פרסם אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, טיוטות לתיקון תקנות וחוזר הניוד, במטרה להסדיר את מועדי העברת הכספים בין "קופות קשורות" (קופות גמל המנוהלות על ידי אותו גוף מנהל).[2]

על פי התיקון המוצע, במעבר בין "קופות קשורות", פרק הזמן המרבי להשלמת בקשת ההעברה, יהיה בן 3 ימי עסקים בלבד, וגם כאן שמורה אפשרות הארכה מאת הממונה במשרד האוצר, לפרק זמן נוסף של עד 20 ימי עסקים נוספים.

הסנקציה בגין עיכוב בהעברת הכספים

על אף ההוראות המפורשות בדבר המועדים לביצוע בקשות העברת כספי החיסכון, מרבית הבקשות של ציבור החוסכים אינן מבוצעות בהתאם להוראות המפקח וקיימים מקרים בהם ניזוקו לקוחות בגובה הפרשי התשואות בין הקופה המעבירה, לבין הקופה הקולטת, וזאת בשל עיכוב בביצוע בקשת ההעברה מצד הגוף הגופים המנהלים (עיכוב מעבר לפרקי הזמן המותרים לפי התקנות הרלוונטיות למועד הגשת הבקשה).

הפיצוי

מהו הפיצוי הקבוע בגין נזקי הפרשי תשואות?גובה הפיצוי נקבע בהתאם למבחן "מועד הגשת הבקשה". עד כניסת תקנות הניוד לתוקף (ב-1 באוקטובר 2008), קבעו תקנות מס הכנסה מנגנון פיצוי בגובה ריבית פיגורים (בניכוי דמי הניהול שהקופה זכאית להם) בשל העיכוב. לקובע המדיניות היה ברור שפיצוי זה הינו בגדר "לעג לרש" ולא היה אינטרס מובהק לחברות להעביר את הכסף בהתאם לבקשת החוסך.

לאחר  ה-1 באוקטובר 2008, תקנות הניוד החריפו את הסנקציה, וקבעו מנגנון לפיו הפיצוי ייקבע על פי הגבוה מבין שני אלה: פערי הרווחים בין הקופה המעבירה לבין הקופה הקולטת, או פיצוי בגובה ריבית הפיגורים בגין תקופת העיכוב.

בשל פניות רבות לאגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, מצד לקוחות שבקשותיהם להעברת כספי החיסכון עוכבו, עוד בטרם נכנסו תקנות הניוד לתוקף והפיצוי היה זעום, החל אגף הפיקוח לשקוד על הכנת חוזר 'הכרעה עקרונית'.[3]

בטיוטת ההכרעה נכתב, כי הפיצוי המוצע בתקנות מס הכנסה (בגובה ריבית הפיגורים בלבד) "...אינה[ו] ממצה את זכויות העמית...", ועל כן על "...[ה]קופה [ה]מעבירה לפצות את העמית בשל איחור בהעברת הכספים גם קודם לכניסתן של תקנות הניוד לתוקף".

יוצא אפוא, כי לגישת משרד האוצר, בכל מקרה בו נגרם ללקוח נזק רציני בשל עיכוב בהעברת כספיו בין הקופות, הן לגבי בקשות שהוגשו אחרי ה-1 באוקטובר 2008 והן לפני, על הקופה המעבירה לפצותו בגובה פערי הרווחים, ובכך "...להשיב את מצבו של העמית למצב שבו היה לולא ההפרה – האיחור שאיחרה החברה המנהלת בביצוע ההעברה". אך כאמור עניין זה טרם הוכרע סופית.

מסקנות

ניוד הכספים הינו חלק מרפורמה כללית במשק, שהחלה כבר בסוף שנת 2005 – הרפורמה להגברת התחרות וצמצום ניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (המכונה גם 'רפורמת בכר'), אשר בין תוצאותיה העיקריות, הוצאת קופות הגמל משליטת ובעלות הבנקים ל"גופים מנהלים".[4]

בהתאם, הורחבה קשת האפשרויות המוצעת ללקוח, לבחור מבין תכניות שונות ומגוונות של אפיקי השקעות, בתמהילים שונים, את "סוגהמוצרהפנסיוני המתאיםלומתוךכללסוגיהמוצריםהפנסיוניים...".[5]

לפיכך, מובנת החשיבות שבמתן מענה מקצועי, יעיל ומהיר לבקשות להעברת כספי החיסכון בקופות הגמל, לקופות/מסלולים טובים יותר בהתאם לנסיבות, על אחת כמה וכמה בתנאי שוק משתנים, וכאשר האפיקים המוצעים ללקוח רבים ומגוונים. כמו כן ברור, כי כל עיכוב בביצוע העברות הכספים, עשוי לגרור תוצאות רציניות לגבי החיסכון הפנסיוני של הפרט – הפסדים בגובה הפרשי תשואות בין הקופה המעבירה לבין הקופה הקולטת.

אשר על כן מומלץ, כי לקוח המבקש לבצע העברה של כספי החיסכון, לא יסתפק במילוי הטפסים הנדרשים, ובהבטחה מצד הקופה כי "הכל יהיה בסדר, והכספים יועברו בזמן" אלא יהיה אקטיבי עד להעברת הכספים בפועל.