21 בנובמבר 2012

שה. 2012-45260

 

 

 

 

כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים - טיוטה

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 40 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 42 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 ולפי תקנות 1, 8, 10(ב)(4), 11(ב)(2), 12(א) ו-(ג), 13(ב), 15, 16(א), 23 ו-43(א)(5) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012, להלן הוראותי.

1 .      כללי

בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן: "התקנות") נקבעה מסגרת אחידה לכללי השקעה החלים על כל הגופים המוסדיים, לרבות כספי נוסטרו. במסגרת זו בוטלו הבחנות בין כללי השקעה החלים על נכסי קופות גמל וקרנות פנסיה לבין אלו החלים על כספי פוליסות שמשתתפות ברווחים וכן שונו חלק מכללי ההשקעה. מטרת שינויים אלו להתאים את דרכי השקעת גופים מוסדיים לשינויים שחלו בעשור האחרון, הן בשוק ההון והן בחיסכון הפנסיוני, שהשפיעו על הרכב תיק ההשקעות של גופים מוסדיים ודרך ניהולו.

במקביל לתיקון התקנות, הוסמך הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "הממונה") לקבוע הוראות בעניינים שונים, כדי לאפשר התאמת חלק מהמגבלות החלות על גופים מוסדיים לתנאי שוק משתנים.

2 .      מטרה

מטרת חוזר זה היא לקבוע הוראות מפורטות לעניין כללי השקעה בנושאים הבאים:

א.   חריגה משיעורי השקעה;

ב.    מינוי דירקטור על ידי גוף מוסדי;

ג.     מסלול השקעה מתמחה;

ד.    מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד;

ה.   השקעה בשותפות;

ו.     השקעה בזכות במקרקעין באמצעות תאגיד שאינו שותפות;

ז.     מתן הלוואות;

ח.   עסקה עם צד קשור או באמצעותו;

ט.   השקעה בצד קשור;

י.     שליטה והחזקת אמצעי שליטה על ידי מבטח.

3 .      חריגה משיעורי השקעה

א.   משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות או בחוזר זה בהתאם לנוהל שיקבע המשקיע המוסדי לעניין זה.

ב.    נוהל כאמור יתייחס, בין היתר, לכל אלה:

1)       דיווחים נדרשים לגורמים רלבנטיים אודות חריגה, לרבות התייחסות לסיבה שבגינה נוצרה, לסוג הנכס בגינו נוצרה, להיקפה ולגבי משך הזמן הדרוש לתיקונה.

2)       מדיניות לגבי הזמן הדרוש לתיקון חריגה, שלא יעלה על הקבוע בסעיף קטן ג. להלן.

ג.         משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות או בחוזר זה, כמפורט להלן:

1)       חריגה בשל השקעה חדשה (להלן: "חריגה אקטיבית") - בתוך תקופה של חמישה ימי עסקים מהמועד בו התגלתה החריגה; לעניין חוזר זה, "יום עסקים" - כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, למעט יום שישי.

2)       חריגה שאינה בשל השקעה חדשה (להלן: "חריגה פאסיבית") -

(א)          בפיקדון, בהלוואה לא סחירה או באיגרת חוב לא סחירה - עד מועד הפדיון;

(ב)           בניירות ערך סחירים של צדדים קשורים - בתוך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים מהמועד שבו נוצרה החריגה;

(ג)            בהשקעה אחרת שאינה מנויה בפסקאות (א) ו-(ב) לעיל - בתוך תקופה שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי.

ד.    משקיע מוסדי יתעד את כל סוגי החריגות (אקטיבית או פאסיבית) וישמור תיעוד זה לתקופה של שבע שנים; התיעוד יכלול לכל הפחות את המידע הנדרש לפי סעיף קטן ה.2) להלן.

ה.   דיווח לממונה

1)       משקיע מוסדי ידווח לממונה על חריגה אקטיבית או חריגה פאסיבית מהותית בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד שבו התגלתה החריגה לראשונה; לעניין זה, חריגה פאסיבית מהותית - כפי שהוגדרה על ידי וועדת השקעות של המשקיע המוסדי.

2)       הדיווח יתייחס, בין היתר, לכל אלה:

(א)          סוג החריגה - אקטיבית או פאסיבית מהותית;

(ב)           סוג הנכס שבגינו נוצרה החריגה;

(ג)            תיאור החריגה לרבות הפנייה לתקנה בתקנות שבגינה נוצרה החריגה;

(ד)           היקף החריגה;

(ה)          הסיבה לחריגה;

(ו)            מועד היווצרות החריגה ומועד תיקונה;

(ז)            סכום דמי הניהול שלא נגבו, לפי העניין, ממבוטחים או מעמיתים לפי הוראות סעיף קטן ו. להלן;

(ח)          סכום כספי שהוחזר למבוטחים או לעמיתים לפי הוראות סעיף קטן ז. להלן.

ו.     החזר דמי ניהול

1)       לגבי חריגה פאסיבית - לא תוקנה חריגה מהוראות שנקבעו בתקנות בתוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן ג.2 לעיל, לא ייגבו דמי ניהול ממבוטחים או מעמיתים בעד הימים שמתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן ג.2 ועד למועד שבו תוקנה החריגה, בגין האחזקות החורגות של המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בנכס שבו נוצרה החריגה; נגבו דמי ניהול כאמור, יוחזרו דמי הניהול לנכסי המשקיע המוסדי.

2)       לגבי חריגה אקטיבית - לא תוקנה החריגה תוך 5 ימי עסקים מהמועד בו נוצרה החריגה, לא ייגבו דמי ניהול ממבוטחים או מעמיתים בעד הימים שמתום התקופה של 5 ימי עסקים מהמועד בו נוצרה החריגה ועד למועד שבו תוקנה החריגה, בגין האחזקות החורגות של המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בנכס שבו נוצרה החריגה; נגבו דמי ניהול כאמור, יוחזרו דמי הניהול לנכסי המשקיע המוסדי.

3)       על אף האמור בפסקאות 1) ו- 2) לעיל, חברה מנהלת של קופת גמל ענפית תהיה רשאית לגבות דמי ניהול אך לא תצרף אליה עמיתים חדשים עד למועד שבו תוקנה החריגה.

ז.     החזר כספי בעד הפסד

נוצר למשקיע מוסדי הפסד בשל תיקון חריגה אקטיבית - יוחזר לנכסי המשקיע המוסדי  הסכום הנומינלי בגינו נוצר ההפסד כאשר חישוב הסכום ייעשה החל מהמועד שבו נוצרה החריגה ועד למועד שבו תוקנה. סעיף זה לא יחול על קופת גמל ענפית.

ח.   נכסים בהם השקיע מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה שההשקעה בהם חורגת משיעורי ההשקעה וממגבלות ההשקעה המותרים לפי התקנות, ייחשבו כנכסים בלתי מוכרים כהגדרתם בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1998.

4 .      מינוי דירקטור על ידי גוף מוסדי

גוף מוסדי יהיה רשאי למנות דירקטור בתאגיד מסוים מכוח החזקת אמצעי שליטה בו, בהתקיים כל אלה:

א.   המינוי אושר על ידי ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי;

ב.    שכר וכל טובת הנאה אחרת אשר הדירקטור מטעם הגוף המוסדי זכאי לקבל, הועברו לגוף המוסדי או למשקיע המוסדי ונוספו לנכסי הגוף המוסדי או לנכסי המשקיע המוסדי, לפי העניין; ואולם, מגבלה זו לא תחול לגבי דירקטור שאינו עובד הגוף המוסדי או נושא משרה בו או בתאגיד שהוא צד קשור לגוף המוסדי.

יובהר כי זכותו של גוף מוסדי להמליץ על זהות דירקטור שימונה על ידי בעל שליטה בתאגיד מסוים, מכוח הסכם הצבעה להגנת זכויות מיעוט גרידא. דהיינו, הסכם הצבעה חד צדדי שבו התחייב בעל שליטה לתמוך במועמד לדירקטוריון שיומלץ על ידי גוף מוסדי, ללא התחייבות מקבילה מצד הגוף המוסדי להצביע בעד דירקטורים שיומלצו על ידי בעל השליטה, לא ייחשב כשלעצמו כיוצר שליטה של גוף מוסדי בתאגיד.

5 .      מסלול השקעה מתמחה

במסלול השקעה מתמחה, רשאי משקיע מוסדי להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות עד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול ורשאי הוא להחזיק בניירות ערך של קבוצת תאגידים, להפקיד פיקדונות באותה קבוצה או להעניק לה הלוואות עד 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול.

6 .      מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד

א.       משקיע מוסדי רשאי להשקיע כספי מבוטחים או עמיתים במסלול השקעה מתמחה מחקה מדד (להלן בסעיף זה - מסלול ההשקעה) בהתקיים כל אלה:

1)       ועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי אישרה מראש את התנאים על פיהם יושקעו כספי המבוטחים או העמיתים במסלול ההשקעה.

2)       החזקה בניירות ערך של תאגיד מסוים, אינה עולה על חלקו של התאגיד במדד.

3)       החזקה בניירות ערך של קבוצת תאגידים, אינה עולה על חלקה של קבוצת התאגידים במדד. לעניין זה  "נייר ערך" – למעט יחידה בקרן ותעודת סל

4)       החזקה בתעודות סל שהונפקו על ידי תאגיד מסוים אינה עולה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול ובלבד שסך כל ההשקעה בתעודות סל שהונפקו על ידי התאגיד, תאגידים הנשלטים על ידו, על ידי בעל שליטה בו ותאגידים הנשלטים על ידי בעל השליטה, אינו עולה על 20 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול.

5)       החזקה ביחידות בקרן מסוימת או בקרן חוץ מסוימת אינה עולה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול ובלבד שסך כל ההשקעה בכל היחידות של מנהל קרנות מסוים כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות או בקרנות חוץ של מנהל השקעות קרנות חוץ מסוים או של תאגיד שהנפיק את קרנות החוץ, אינו עולה 20 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המסלול.

6)       המדד המהווה בסיס למעקב (להלן- מדד הייחוס) הוא מדד פומבי המפורסם על ידי הבורסה, בורסת חוץ, שוק מוסדר[1], מערכת מידע אלקטרונית "בלומברג" או "רויטרס" או מערכת מידע מוכרת אחרת המפרסמת שערי מדדים אשר הנכסים הכלולים בהם נסחרים בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר.

7)       מדד הייחוס אינו כולל ניירות ערך שהונפקו על ידי המשקיע המוסדי עצמו או על ידי קבוצת המשקיעים שבה נכלל המשקיע המוסדי, אם ניירות הערך כאמור מהווים יותר מ-20 אחוזים מהרכב המדד.

8)       השקעת הכספים היא בהתאם להרכב המדד. השקעות בניירות ערך של צדדים קשורים למשקיע המוסדי הכלולים במדד הייחוס יבוצעו רק במסגרת בורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר.

ב.        על אף האמור בסעיפים 10.ב.1) עד 3) להלן, משקיע מוסדי רשאי להשקיע את כספי מסלול ההשקעה בניירות ערך הכלולים במדד הייחוס שהונפקו על ידי תאגיד המנוי להלן:

1)       השולט או המחזיק 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במשקיע המוסדי.

2)       המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי.

3)       השולט או המחזיק ב- 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באדם המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי.

ג.         השקיע משקיע מוסדי בנייר ערך כאמור בסעיף קטן ב. לעיל, לא יהיה רשאי המשקיע המוסדי להשתתף באסיפת בעלי מניות ומחזיקי אג"ח של תאגיד שבו למשקיע המוסדי קיימת זכות הצבעה מכוח החזקת נייר ערך זה.

ד.        הוראות סעיפים 10.א ו-10.ג להלן לא יחולו על מסלול השקעה מתמחה מחקה מדד.

7 .      השקעה בשותפות ובזכות במקרקעין באמצעות תאגיד שאינו שותפות

א.    גוף מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להשקיע בשותפות בשיעור העולה על 20 אחוזים מהזכויות בשותפות ועד שיעור של 49 אחוזים מהזכויות בשותפות וכן רשאים להשקיע בתאגיד שאינו שותפות שנרשם כדין בישראל או במדינת חוץ מאושרת ושעיקר עיסוקו הוא החזקת זכויות במקרקעין או ניהולן של זכויות במקרקעין המוחזקות על ידי הגוף המוסדי (להלן- תאגיד נדל"ן) בשיעור העולה על 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן ועד שיעור של 49 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן , ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:

1)       השווי המשוערך הכולל של ההשקעות בשותפויות ובתאגידי נדל"ן אינו עולה, לפי העניין, במצטבר על 4 אחוזים, מכל אחד מאלה:

(א)                 השווי המשוערך של נכסי משקיע מוסדי.

(ב)                  הכספים המוחזקים כנגד כל סוג התחייבות 10, 40 או 70 בנפרד.

(ג)                   ההון העצמי המזערי הנדרש של חברה מנהלת.

2)       התקיים אחד מאלה:

(א)                 לגבי תאגיד נדל"ן –

(1)          הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים אינם שולטים בתאגיד הנדל"ן.

(2)          הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים מוסמכים –

א)      לקבל החלטות הקשורות להגנה על זכויותיהם;

ב)      להטיל וטו לגבי החלטות עסקיות מהותיות הנוגעות לתאגיד הנדל"ן.

(ב)                  לגבי שותפות –

(1)          השותפים המוגבלים אינם חייבים בחובות השותפות או השותפויות שנשלטות על ידי השותפות, מעבר לסכום שהתחייבו להשקיע בשותפות והסכומים שקיבלו מהשותפות.

(2)          הגוף המוסדי הוא שותף מוגבל בשותפות והוא אינו שותף בקבלת החלטות ההשקעה של השותפות ואינו שותף בניהולה, למעט החלטות שעניינן הוא הגנה על זכויות הגוף המוסדי כשותף מוגבל בשותפות ולמעט הטלת וטו לגבי החלטות עסקיות מהותיות הנוגעות לשותפות.

(3)          הגוף המוסדי אינו מחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בשותף הכללי שהוא תאגיד, ואולם רשאי הגוף המוסדי להחזיק בזכות להשתתף ברווחי השותף הכללי או בזכות לקבל מיתרת נכסי השותף הכללי בעת פירוק.

ב.     עלה שיעור ההשקעה של המשקיע המוסדי במועד ביצוע ההשקעה על 4 אחוזים מאחד מאלה:

1)       השווי המשוערך של נכסי משקיע מוסדי;

2)        כספי המבטח המוחזקים כנגד אחד מסוגי ההתחייבויות כאמור לעיל;

3)        ההון העצמי המזערי הנדרש של חברה מנהלת;

 יהיו רשאים הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, להשקיע בשותפות כשותף מוגבל או להחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן בשיעור העולה על 20 אחוזים שאינו עולה על 49 אחוזים מהזכויות בשותפות או מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד נדל"ן, ובלבד שיראו את ההשקעות שעשתה השותפות או תאגיד הנדל"ן כאמור, לעניין התקנות והוראות חוזר זה [2] כאילו נעשו במישרין בידי הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין. גוף מוסדי ידווח לממונה על השקעה כאמור בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד שבו בוצעה ההשקעה. הדיווח יתייחס, בין היתר, לתיאור ההשקעה ולאחוז ההשקעה בשותפות או אחוז ההחזקה בתאגיד הנדל"ן.

ג.      עלה שיעור ההשקעה של גוף מוסדי או קבוצת משקיעים בשותפות או בתאגיד נדל"ן על 49 אחוזים מהזכויות בשותפות או באמצעי שליטה בתאגיד הנדל"ן, יראו את ההשקעות שעשתה השותפות או תאגיד הנדל"ן כאמור, לעניין כל דין לרבות הוראות הממונה, כאילו נעשו במישרין בידי הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, לרבות הצגת השקעות השותפות או תאגיד הנדל"ן כהשקעות הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, באופן יחסי להחזקותיו בשותפות או בתאגיד הנדל"ן.

ד.        1) גוף מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להשקיע בקרן השקעה לא סחירה המורכבת ממספר תאגידים או שותפויות (להלן- הקרן), כך שחלקם יימדד באופן יחסי לסך הכספים שגייסה הקרן, אם התקיימו התנאים הבאים:

(א)                 פעילות הקרן במסגרת של מספר תאגידים או שותפויות נעשית משיקולים רגולטוריים או משפטיים;

(ב)                  לכל התאגידים או השותפויות המרכיבים את הקרן קיים אותו שותף כללי או צד קשור אליו.

(ג)                   אין הבדלים מהותיים בין הסכמי השותפויות (למעט הבדלים הנובעים מסביבה חוקית שונה של המשקיעים ושל השותפויות או משונות באופן חישוב דמי ניהול או באופן חישוב דמי הצלחה);

(ד)                  על פי הסכמי השותפות כל השותפויות המרכיבות את הקרן פועלות ומשקיעות בכל עת ביחד, בהתאם לאותה מדיניות השקעות, לפי חלקם היחסי של השותפים בסך נכסי הקרן, למעט אם לא ניתן לעשות כן בגלל מגבלה של אחד או יותר מהשותפים;

(ה)                 הגוף המוסדי אינו שותף בקבלת החלטות ההשקעה של הקרן ואינו שותף בניהולה למעט החלטות שעניינן הוא הגנה על זכויות הגוף המוסדי כשותף מוגבל ולמעט מינוי נציג לוועדה;

(ו)                   השותפות בה משקיע הגוף המוסדי רשומה כדין בישראל או במדינת חוץ מאושרת.

2)       לא התקיימו התנאים המפורטים בפסקה 1) לעיל, תחושב ההשקעה לפי חלקו של הגוף המוסדי בשותפות הבודדת ולא בסך השקעות הקרן.

3)       עלה שיעור ההשקעה של הגוף המוסדי או קבוצת המשקיעים על 20 אחוזים מהכספים המנוהלים על ידי הקרן, יחולו על השקעות אלה ההוראות הקבועות בסעיפים 7א, 7ב או 7ג לעיל, לפי העניין[3].

 

8 .      מתן הלוואות

א.    גוף מוסדי רשאי לתת הלוואה או להשקיע בנכס לא סחיר במהלך הרגיל של עסקיו, בתנאים מסחריים רגילים ובהתקיים אחד מאלה:

1)       ההלוואה מדורגת בדירוג לטווח ארוך BBB- לפחות או בדירוג לטווח קצר A-3 לפחות, על פי מודל דירוג פנימי שאושר על ידי הממונה או על ידי חברה מדרגת שאושרה על ידי הממונה או שאושרה על ידי הרשות לניירות ערך (להלן - חברה מדרגת), והגוף המוסדי המלווה ביצע אנליזה, כאמור בחוזר גופים מוסדיים מס' 2010-9-3 "הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא ממשלתיות" (להלן - אנליזה);

2)       ההלוואה היא השתתפות בהלוואה שמעמיד גוף מוסדי אחר או בנק (להלן - הגוף היוזם) או הלוואה בתנאים זהים (למעט הבדלים הנובעים מסביבה חוקית שונה) להלוואה שמעמיד גוף מוסדי אחר או בנק ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א)          ההלוואה מדורגת לפי מודל דירוג פנימי של בנק או לפי מודל דירוג פנימי של גוף מוסדי אחר שאושר על ידי הממונה, בדירוג לטווח ארוך BBB- לפחות או בדירוג לטווח קצר A-3 לפחות;

(ב)           הגוף המוסדי המלווה ביצע אנליזה;

(ג)            לגוף היוזם חלק מהותי מסכום ההלוואה;

(ד)           חלקו של הגוף המוסדי המלווה מובטח בתנאים מהותיים דומים לאלה שניתנו לגוף היוזם.

3)       התקיימו כל התנאים הבאים:

(א)          נרשמה משכנתה ראשונה על נכס נדל"ן לטובת הגוף המוסדי;

(ב)           סכום כל ההלוואות ללווה אחד, שלהבטחת החזרתן נרשמה המשכנתה, אינו עולה על 60 אחוזים מהביטחונות; ואולם, לשם רכישת דירת מגורים רשאי גוף מוסדי לתת הלוואה בשיעור העולה על 60 אחוזים מהביטחונות, ובלבד שההלוואה תבוטח בביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה, ויחס ההלוואה לביטחונות לאחר מתן כיסוי כאמור לא יעלה על 55 אחוזים;

4)       לגבי השקעה בנכס לא סחיר - הצד הנגדי לעסקה או גורם אחר שיש אליו חשיפה בעסקה מדורגים בדירוג לטווח ארוך BBB- לפחות או בדירוג לטווח קצר A-3 לפחות, על פי מודל דירוג פנימי שאושר על ידי הממונה או על ידי חברה מדרגת, והגוף המוסדי בדק את הסיכון הטבוע בהשקעה באופן שאושר מראש על ידי דירקטוריון הגוף המוסדי; לעניין זה, "השקעה בנכס לא סחיר" – השאלת נייר ערך, שאינה השאלה לבנק או לחבר בורסה, והשקעה בנכס שאינו איגרת חוב לא ממשלתית בלתי סחירה, ככל שיש בהשקעה חשיפה ישירה או עקיפה לעמידתו של צד נגדי בהתחייבויותיו, למעט אם החשיפה היא למדינת ישראל, לבנק ישראל, למדינת חוץ מאושרת או לצד נגדי מרכזי (Central Counter Party- CCP).

 

ב.     על אף האמור בסעיפים קטנים א1), 2) ו- 4) לעיל, גוף מוסדי רשאי לתת הלוואה המדורגת בדירוג נמוך מ BBB- או שאינה מדורגת כלל  או להשקיע בנכס לא סחיר, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

1)       הגוף המוסדי ביצע אנליזה;

2)       התקבלה בטוחה שאושרה על ידי ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי כבטוחה מספקת;

3)       היקף ההלוואות שאינן עומדות בתנאים המנויים בסעיפים קטנים א1) ו- 2) לעיל, אינו עולה, על 3 אחוזים, מכל אחד מאלה, לפי העניין:

(א)          השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי.

(ב)           כספים המוחזקים כנגד כל סוג התחייבות 10, 40 או 70 בנפרד.

(ג)            ההון העצמי המזערי הנדרש של חברה מנהלת.

ג.      הלוואה לסוכן ביטוח -

1)       משקיע מוסדי לא יהיה רשאי לתת הלוואה לסוכן ביטוח; היה סוכן הביטוח מבוטח או עמית של המשקיע המוסדי רשאי המשקיע המוסדי לתת לו הלוואה בהתאם להוראות סעיף קטן ד. להלן (הלוואה לעמית או למבוטח).

2)       מבטח יהיה רשאי לתת הלוואה לסוכן ביטוח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה כאמור בפרק ה' לתקנות, בהתקיים אחד מאלה:

(א)                 ההלוואה מובטחת בתזרים עמלות עתידי בהתאם להוראות חוזר ביטוח מס' 2005-1-2 "הוראות בדבר מתן הלוואות לסוכני ביטוח".

(ב)                  המבטח העמיד כנגד ההלוואה הון עצמי בשיעור השווי המשוערך של ההלוואה בכל עת.

ד.     1) משקיע מוסדי ומבטח לגבי כספים המוחזקים כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה,  רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית, בהתקיים כל אלה:

(א)                 ההלוואה אינה ניתנת מכספים במרכיב הפיצויים בקופת גמל.

(ב)                  סכום כל ההלוואות למבוטחים או לעמיתים בהלוואה כנגד כספי משקיע מוסדי אינו עולה על 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו.

(ג)                   ניתנה הלוואה למבוטח או לעמית כנגד כספים נזילים, או כספים בפוליסת חוזה ביטוח שלא הוצאה על פי קופת ביטוח, סכום ההלוואה למבוטח או לעמית אינו עולה על 80 אחוזים מערך הפדיון בעת מתן ההלוואה או מהסכום העומד לזכותו בקופת הגמל בעת מתן ההלוואה, לפי העניין;

(ד)                  ניתנה הלוואה לעמית כנגד כספים לא נזילים בקרן השתלמות – סכום ההלוואה לעמית אינו עולה על 50 אחוזים מהסכום העומד לזכותו בקרן ההשתלמות בעת מתן ההלוואה;

(ה)                 ניתנה הלוואה למבוטח או לעמית כנגד כספים שאינם מנויים בפסקאות ב) ו- ג) לעיל - סכום ההלוואה למבוטח או לעמית אינו עולה על 30 אחוזים מערך הפדיון בעת מתן ההלוואה או מהסכום העומד לזכותו בקופת הגמל בעת מתן ההלוואה, לפי העניין;

(ו)                   ההלוואה ניתנת לתקופה שאינה עולה על שבע שנים;

(ז)                   ההלוואה ניתנת בתנאים מסחריים רגילים ובהתאם לנוהל שקבעה ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי לעניין זה;

(ח)                 ההלוואה נושאת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים שאינם פוחתים משיעור הריבית או הפרשי ההצמדה וריבית, לפי העניין, שמקבל הגוף המוסדי או שהיה יכול לקבל על הלוואות בתנאים זהים או דומים;

(ט)                 המבוטח או העמית מתחייב בכתב כלפי הגוף המוסדי לסלק את התשלומים כאמור;

(י)                   בתנאי ההלוואה נקבע כי המבוטח או העמית רשאי לפדות את ההלוואה טרם מועד פירעונה בתנאים דומים לאלה הנהוגים לגבי הלוואות דומות.

(יא)                מועד תחילת פירעון ההלוואה (למעט בקרן השתלמות ובפוליסת חוזה ביטוח שלא הוצאה על פי קופת ביטוח) נקבע כלא יאוחר מתום השנה הראשונה ממועד מתן ההלוואה;

2)       גוף מוסדי רשאי לאפשר למבוטח או לעמית שעבר ממסלול השקעה אחד למסלול השקעה אחר באותה קופה המנוהלת על ידי הגוף המוסדי, להמשיך לשלם את ההלוואה שנטל במסלול הראשון על אף שעבר למסלול אחר.

3)      גוף מוסדי ידווח לוועדת הביקורת אחת לרבעון אודות מצבת ההלוואות העדכנית של נושאי המשרה באותו רבעון; הדיווח יכלול פירוט אודות תנאי ההלוואה שניתנה לכל אחד מנושאי המשרה ואודות עמידת כל נושא משרה בתנאי פירעון ההלוואה.

לעניין סעיף זה –

הלוואה - הלוואה לא סחירה אשר הינה אשראי ספציפי (Tailor made), למעט הלוואת בעלים שניתנה לצורך השקעה בשותפות או בתאגיד נדל"ן לפי סעיף 7.א לעיל.

כספים נזילים - כספים שניתנים למשיכה לפי כל דין.

 

9 .      עסקה עם צד קשור או באמצעותו  

א.       משקיע מוסדי רשאי לעשות עסקה עם צד קשור או באמצעותו, כאמור בתקנה 23 לתקנות ובלבד שלאותה עסקה ניתן אישור מראש ובכתב של רוב הנציגים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי .

ב.        במסגרת תהליך האישור יתייחסו הנציגים החיצוניים, בין היתר, לאלה:

1)       היקף העסקאות שבוצעו במהלך השנה הקלנדארית שבה מאושרת העסקה, עם כל הצדדים הקשורים הרלוונטיים לעסקה;

2)       השתתפות משקיעים מוסדיים אחרים שאינם נמנים על קבוצת המשקיעים של המשקיע המוסדי בעסקה האמורה ואם השתתפו משקיעים מוסדיים אחרים - אחידות התנאים החלים על כל המשתתפים לרבות לחוסר אחידות, ככל שקיימת.

ג.         סעיפים קטנים 10.א ו- 10.ב לא יחולו על עסקה עם צד קשור כאשר העסקה עם צד קשור היא גם השקעה בצד קשור כאמור בסעיף 10.ד.

ד.        על אף האמור בסעיפים קטנים א. ו- ב. לעיל, משקיע מוסדי לא יעשה עסקה עם צד קשור ולא ישאיל ניירות ערך לצד קשור או באמצעותו, הנמנה על אחד מאלה:

1)       מי ששולט במשקיע המוסדי או מי שמחזיק עשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו;

2)       גוף מוסדי אחר הנמנה על אותה קבוצת משקיעים של המשקיע המוסדי; ואולם רשאי יהיה לעשות איתו עסקת ביטוח לנכסי המשקיע המוסדי בתנאי שוק ובכפוף לאישור כאמור בסעיף קטן ד.2) להלן.

3)       גוף מוסדי שהשקעותיו מנוהלות על ידי אותו אדם שמנהל את השקעות המשקיע המוסדי וביחס לכספים שמנוהלים על ידי אותו אדם עבור המשקיע המוסדי.

ה.       על אף האמור בסעיף קטן ד. לעיל, משקיע מוסדי רשאי לעשות עסקה עם חברה מנהלת או עם מבטח לגבי כספים המוחזקים כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה הנמנים על אותה קבוצת המשקיעים בנסיבות חריגות בלבד ובהתקיים כל אלה:

1)       מטרת העסקה היא מכירת נכס של המשקיע המוסדי לחברה המנהלת או למבטח;

2)       התקבל אישור מראש ובכתב של רוב הנציגים החיצוניים החברים בוועדת ההשקעות;

3)       ועדת ההשקעות השתכנעה כי העסקה נעשית לטובת המבוטחים או העמיתים;

משקיע מוסדי ידווח לממונה אחת לרבעון על עסקאות אלה; הדיווח יימסר לממונה תוך 10 ימי עסקים מתום הרבעון ויכלול, בין היתר, את המידע הבא: הסיבות לביצוע העסקה, היקף העסקה, המועד שבו בוצעה העסקה, זהות הנכס הנמכר ושמות הנציגים החיצוניים שאישרו את ביצוע העסקה.

ו.         סעיף זה לא יחול על חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים, כאמור בסעיף 47ו(1) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן - חוק הבנקאות (רישוי)) ובלבד שהיקף הנכסים המושאלים לבנק השולט בחברה המנהלת לא יעלה על 5 אחוזים משווי נכסיו של המשקיע המוסדי ואולם אין באמור כדי לגרוע מתחולת הוראות תקנה 23 לתקנות על חברה מנהלת כאמור.

לעניין סעיף זה, עסקה עם צד קשור או באמצעותו[4] - למעט עסקאות אלה: (1) שכירת נכס מצד קשור או השכרת נכס לצד קשור והוצאות נלוות בגין שכירה או השכרה כאמור ובלבד שלעסקה זו התקבל  אישור מראש ובכתב של רוב הנציגים החיצוניים שחברים בוועדת השקעות, 2) עסקאות המוסדרות בדין ספציפי[5].

10 .  השקעה בצד קשור ובבעל עניין

משקיע מוסדי רשאי להשקיע בצד קשור, כאמור בתקנה 23 לתקנות, בהתקיים כל אלה:

א.       סך ההשקעה של המשקיע המוסדי בכל הצדדים הקשורים לו אינו עולה על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; השקעה בסעיף זה – למעט בתעודות סל וביחידה בקרן.

ב.     ההשקעה אינה באחד מאלה:

1)       אדם השולט במשקיע המוסדי או המחזיק בו 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו;

2)       אדם המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי - ביחס לכספי המשקיע המוסדי שמנוהלים על ידו;

3)       אדם השולט או המחזיק ב- 20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באדם המנהל את השקעותיו של המשקיע המוסדי - ביחס לכספי המשקיע המוסדי שמנוהלים על ידו;

4)       עובד או נושא משרה במשקיע המוסדי, למעט מתן הלוואה לעובד או נושא משרה שהוא מבוטח או עמית של המשקיע המוסדי, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 8ד. לעיל;

ואולם, חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים, כאמור בסעיף 47ו(1) לחוק הבנקאות (רישוי), רשאית להשקיע בפיקדונות, בחוזים עתידיים לא סחירים ובאופציות לא סחירות של בנק השולט בחברה המנהלת ובלבד ששווי הבטוחות בשל עסקאות בחוזים עתידיים ובאופציות לא סחירות אינו עולה, בכל עת, על שיעור של 2 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי הקופה.

ג.         השקעה במי שמחזיק ב-10 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במשקיע המוסדי (להלן - בעל עניין) - אם ההשקעה נעשית בניירות ערך סחירים או בפיקדונות בלבד, ובתנאי שסך ההשקעה במניות סחירות לא יעלה על 5 אחוזים מאמצעי השליטה של בעל העניין.

ד.        השקעה במי שמוחזק מעל 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה, על ידי אחד מהמנויים בסעיפים קטנים ב.1) עד ב.3) לעיל - בהתקיים אחד מאלה:

1)       לגבי השקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות - לפי נוהל שקבעו הנציגים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי ואם ההשקעה בניירות ערך סחירים נעשתה במסגרת הנפקת ניירות ערך לציבור - התקבל לכך אישור מראש ובכתב של רוב הנציגים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות.

2)       לגבי השקעה בהלוואה לא סחירה - התקבל לכך אישור מראש ובכתב של רוב הנציגים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי ובלבד שקבוצת המשקיעים מחזיקה עד 20 אחוזים משווי ההלוואה, בתנאים הזהים לתנאי ההשקעה של יתר המחזיקים באותה הלוואה ושלפחות 70 אחוזים משווי ההלוואה מוחזקים על ידי גופים מוסדיים אחרים שאינם נמנים על קבוצת המשקיעים של המשקיע המוסדי;

3)       ההשקעה היא בקרן השקעה;

4)       ההשקעה היא ביחידות בקרן;

5)       ההשקעה היא במסלול השקעה מתמחה מחקה מדד, בהתאם למגבלות שנקבעו בסעיף 6 לעיל.

11 .  שליטה והחזקת אמצעי שליטה על ידי מבטח

כאמור בתקנה 43(א)(5) לתקנות, מבטח אשר ביום פרסומן של התקנות, השקיע כדין בנכס לא סחיר אשר אינו מנוי בפסקאות (1) ו-(2) לתקנה 43(א) לתקנות, לאחר שניתן אישור הממונה להשקעה טרם פרסומן של התקנות, בניגוד להוראות תקנה 33(ג) ו-(ד) לתקנות, רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס כאמור לפי התנאים שנקבעו באישור הממונה ובכפוף לאלה:

א.       החל מיום 1 בינואר 2013, 33 אחוזים מיתרת ההשקעה בנכס כאמור תוחזק בהתאם לתקנה 33 לתקנות.

ב.        החל מיום 1 בינואר 2014, 66 אחוזים מיתרת ההשקעה בנכס כאמור תוחזק בהתאם לתקנה 33 לתקנות.

ג.         החל מיום 1 בינואר 2015, כל ההשקעה בנכס כאמור תוחזק בהתאם לתקנה 33 לתקנות.

12 .  תחולה

הוראות חוזר זה יחולו על כל הגופים המוסדיים בישראל.

13 .  תחילה

תחילתן של הוראות חוזר זה ביום פרסומן  

14 .  הוראת מעבר

על אף האמור בסעיף 13, בתקופה שעד יום 31 בדצמבר 2012, בסעיף 8(ד) יראו כאילו לאחר פסקה 1) יבוא:

"1א) על אף האמור בפסקה 1), חברה מנהלת רשאית לתת הלוואה לעמית, למעט עמית מעביד, גם בהתקיים התנאים הבאים, ובלבד שסכום כל ההלוואות לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי קופת הגמל שבניהולה:

א)      סכום הלוואה לעמית לא יעלה על מחצית הסכום העומד לזכותו בקופת הגמל בעת מתן ההלוואה; בקופת גמל משלמת לקצבה סכום ההלוואה לא יעלה על 90 אחוזים של הסכום שעמד לזכותו אילו עזב את הקופה בעת מתן ההלוואה;

ב)      לא תינתן לראשונה הלוואה לעמית אלא לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שהיה לעמית;

ג)        הלוואה תינתן לתקופה שאינה עולה על חמש שנים ותישא ריבית או הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים שלא יפחתו משיעור הריבית או הפרשי ההצמדה וריבית, לפי העניין, שמקבלת הקופה או שהיא יכולה לקבל על פקדונות בתנאים זהים או דומים ותקופות מקבילות;

ד)      הלווה התחייב בכתב כלפי החברה המנהלת לסלק את התשלומים כאמור.

1ב)  על אף האמור בפסקה 1), מבטח לגבי כספים המוחזקים כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה, רשאי לתת הלוואה למבוטח גם בהתקיים התנאים הבאים:

א)      ההלוואה תינתן רק במהלך הרגיל של עסקיו של המבטח ובתנאים מסחריים רגילים;

ב)      ההלוואה היא בשעבוד פוליסת ביטוח חיים ואינה עולה על 80% מערך הפדיון ביום מתן ההלוואה.".

15 .  ביטול תוקף

חוזר זה מבטל את הוראות החוזרים הבאים:

א.       חוזר ביטוח 2005-1-23 לעניין "השקעת מבטח בקרן השקעה לא סחירה- הבהרה".

ב.        חוזר גמל 2005-2-10 לעניין "השקעת קופת גמל בקרן השקעה לא סחירה- הבהרה".

ג.         חוזר פנסיה 2005-3-13 לעניין "השקעת קרן פנסיה בקרן השקעה לא סחירה- הבהרה".

ד.       חוזר גופים מוסדיים 2006-9-1 לעניין "השקעה בתעודת סל הרשומה למסחר בבורסה  לניירות ערך בתל אביב- הבהרה".

ה.       סעיפים 5 ו-8 לחוזר גופים מוסדיים 2007-9-16 לעניין "העמדת אשראי לא סחיר על ידי גופים מוסדיים- תשתית תמיכה ניהולית, מקצועית ותפעולית".

ו.         חוזר גופים מוסדיים 2009-9-12 לעניין "הבהרה- מינוי דירקטור על ידי גוף מוסדי".

ז.         חוזר גופים מוסדיים 2012-9-9 לעניין "כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים".

                                                                     

 

 

                                                                                                עודד שריג

                        הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון