|
מנוי יקר,
לפני יומיים פרסמה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, הודעה לעיתונות עם בשורה מרעישה: בתנור משרד האוצר מתבשלת טיוטת תקנות שתביא ל"סדר חדש בביטוח הסיעודי". האמנם?
בברכה,
חיים קליר וצוות המשרד
האם יש תקווה תחת שמש "הפוליטיקה החדשה"?
לפני יומיים (יום א' 26.10.14) פרסמה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, הודעה לעיתונות עם בשורה מרעישה: בתנור משרד האוצר מתבשלת טיוטת תקנות שתביא ל"סדר חדש בביטוח הסיעודי".
בצהרי אותו היום פנינו למשרד האוצר וביקשנו את טיוטת התקנות. עדיין לא לחלוקה, ענו בחשד. מאוחר יותר, בדרך לא דרך, הצלחנו לשים יד על הטיוטה והבנו למה רצו להסתירה. אין בה כל חדש. רק הרעת תנאי המבוטחים. נערי האוצר חושבים כנראה שכולנו מטומטמים ותחת מילים מפוצצות לא נבחין שהם עומדים לפגוע בנו.
שורש הרע הוא בחוזר שהוציא המפקח על הביטוח הקודם, עודד שריג, שאסר על חברות הביטוח לחדש פוליסות קבוצתיות סיעודיות (למעט פוליסות קבוצתיות של קופות החולים).
הנימוק לאיסור היה שמדובר בפוליסות מפסידות. ייאמר מיד כי אין לנימוק זה כל בסיס משום שחברות הביטוח גובות בתחום הסיעוד לפחות 3 מיליארד שקל בשנה ומחזירות למבוטחים 23 אחוז בלבד בתחום ביטוח סיעודי פרט ו- 58 אחוז בלבד בתחום ביטוח סיעודי קבוצתי.
כלומר חברות הביטוח מרוויחות למעלה ממיליארד וחצי שקל בשנה מביטוחים סיעודיים. ראה הנתון מתוך דו"ח המפקח עצמו לשנת 2013 (עמוד 55 לדו"ח המפקח המקורי).
יודגש כי נתונים אלה מבוססים על דיווחי חברות הביטוח הכוללים בתשלום למבוטחים גם הוצאות עקיפות (כלומר הוצאות של חברות הביטוח עצמן, לרבות עורכי דין, רופאים וכיוצא באלה). את הנתון של כמה נטו הן מחזירות למבוטחים הן לא מוכנות לגלות והמפקחת על הביטוח, למרבה הצער, מגבה אותן בטענה המופרכת של "הגנת מידע עסקי".
עולה החשש הכבד למעשה כל מטרת החוזר של המפקח על הביטוח הקודם (כיום מועמד למנכ"ל מגדל) הייתה להביא לכך שלמבוטחים לא תהיה ברירה אלא לרכוש ביטוחי סיעוד פרטיים יקרים יותר (לעיתים פי ששה ועשרה) כדי להותיר בידי חברות הביטוח רווח גדול יותר.
לפיכך, מה שהיה מצופה מהמפקחת על הביטוח הנוכחית, נציגת "הפוליטיקה החדשה" זה פשוט לבטל את האיסור של המפקח הקודם ובא לציון גואל.
במקום זאת, היא מחמירה את מצב המבוטחים על ידי פתרון שרק יעשיר את חברות הביטוח. היא כופה על המבוטחים פוליסות אחידות שמבטלות למעשה את התחרותיות. התקנות החדשות יוצרות מוצר אחיד גרוע יותר ורווח גדול יותר בידי חברות הביטוח.
כך למשל, בפוליסה הקבוצתית של קופת חולים לאומית, יש זכות לתגמולי סיעוד למשך כל תקופת הסיעוד. המפקחת על הביטוח לא קובעת שזו תהיה תקופת התשלום בכל הפוליסות האחידות אלא מגבילה את תקופת התשלום לחמש שנים בלבד.
כך יש פוליסות הקובעות שהתשלום למבוטח יכלול את תקופת ההמתנה. המפקחת קובעת כי לא יהיה תשלום עבור תקופת ההמתנה.
וכך הלאה בכל "תנאי הביטוח האחידים" היא מחילה את התנאים הגרועים יותר.
ועכשיו למספר הצהרות מקוממות בהודעה של המפקחת בהודעה לעיתונות:
המפקחת כותבת בהודעה לעיתונות: "ביטוחים אלו (דהיינו הסיעודיים)... מפוקחים באופן הדוק".
האמת היא: אין פיקוח צרכני על חברות הביטוח, אין פיקוח על יישום ומימוש הזכויות בפוליסות. לא מוטלות סנקציות על חברות ביטוח שמפרות את חובותיהן כלפי מבוטחים.
המפקחת כותבת: "ההבדלים בין התכניות מקשים על המבוטחים להשוות בין תכניות אלו ועלולים לפגוע ביכולתו של אדם לבחור את התכנית המתאימה עבורו".
אולם החוכמה הנדרשת מהמפקח היא לגרום לכך שחברות הביטוח יתחרו ביניהן על מתן הביטוחים הטובים ביותר.
המפקחת כותבת: "ההבדלים גורמים לקופות החולים למקד את התחרות ביניהן בנושא הביטוח הסיעודי על חשבון התחרות בשירותים בסיסיים שהקופה מחויבת לספק למבוטחיה לפי חוק".
האמת היא שאין שום קשר בין השירותים הבסיסיים שהקופה מספקת לבין הביטוחים הסיעודיים שכן הביטוחים הסיעודיים ניתנים על ידי חברות הביטוח ולא על ידי קופות החולים.
וזה החמור: התקנות החדשות (על פי הטיוטה) נמנעות מלקבוע את דמי הביטוח שיידרשו מהמבוטחים במעבר מהביטוחים הקולקטיביים שנאסרו לביטוחים הקולקטיביים של קופות החולים. בעצם בעייתם של מבוטחים אלה לא נפתרה. הרי הרעש קם כאשר חברות הביטוח, במעבר מהביטוחים הקולקטיביים שנאסרו אל הביטוחים הפרטיים, דרשו לעתים פרמיות שהן פי עשר מהפרמיות בפוליסות המקוריות.
המפקחת כותבת כי: התקנות יאפשרו להגביר את השקיפות, להסיר את חסמי המעבר, לשפר את רמת השירות הניתן על ידי חברות הביטוח, למקד את התחרות בין הקופות בשירותי הבריאות הבסיסיים, לשפר את היקף הכיסוי למצטרפים מבוגרים.
האמת היא שכל ה"יתרונות" האלה מופרכים לחלוטין. יש פה עשיית שימוש ציני בדברי שבח עצמיים שבינם לבין המציאות אין ולא כלום. כשכופים אחידות, אין צורך בשקיפות, אין צורך להסיר חסמים, בוודאי שהשירות לא ישתפר, בטוח שלא תהיה תחרות. ואיך זה ישפר את "היקף הכיסוי" כשכל הכיסוי הוא מינימאלי ואחיד?
זה כמו הבטחה להוזיל את מחיר הלחם על ידי קביעה שיהיה רק סוג לחם אחד, שהאופים ישתמשו בחומרים הירודים ביותר לאפות אותו ושיימכר במחיר אחיד הגבוה ביותר.
ולבסוף אנו נתקלים בפתיחת פתח לאפליה קשה. המפקחת כותבת כי: "תשקול לאשר לקבוצות מסוימות... להמשיך לערוך ביטוח קבוצתי עבור המבוטחים הקיימים כיום". כלומר יהיו קבוצות מיוחסות שיוכלו לרכוש ביטוחים קבוצתיים במחירים מוזלים ולעומת זאת קבוצות אחרות ייאלצו לעבור לביטוחי קופות החולים במחירים גבוהים יותר עם כיסויים גרועים יותר.
בקיצור, אין בהודעת המפקחת על הביטוח ובטיוטת התקנות שום ישועה לאזרח הקטן שמבקש להבטיח את כבודו לעת זיקנה וסיעוד. רק רווחים גבוהים יותר לטייקוני הביטוח. כמה עצוב. במקום לבטל איסור שכל כולו נועד להעשיר את תאגידי הביטוח, מוכרים לנו תקנות שייטיבו בדרך אחרת עם יקירי משרד האוצר.
28.10.2014 מסמך 1097 | 
פנסיוני וביטוחי
