כ"ב באלול התשע"ב
9 בספטמבר 2012

חשה. 2012-111

 

 

הנחייה לביצוע IQIS - טיוטה

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 42(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ותקנה 8(א)(20) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(דירקטוריון וועדותיו), התשס"ז-2007, אני מורה כדלקמן:

 

1 .      כללי

במכתב "משטר כושר פירעון ישראלי" מתאריך 9 בספטמבר (שה. 2012-31381), הודענו על כוונתנו לקדם בישראל משטר כושר פירעון מבוסס סיכונים ברוח הדירקטיבה האירופית סולבנסי 2 (להלן: "הדירקטיבה"). במכתב פורטו אבני הדרך ליישום התהליך, ובו הצהרנו על כוונתנו לפרסם הנחייה מעודכנת לביצוע סקר הערכה כמותית (QIS) נוסף (להלן: "("IQIS על בסיס נתוני המאזנים לשנת 2011, ובהתבסס על הנחיית סקר ההערכה הכמותית החמישי (להלן: "הנחיית QIS5")[1], שפורסמה על ידי נציבות האיחוד האירופי ביולי 2010.

חישוב מצב כושר הפירעון על בסיס נתוני שנת 2011 יתרום להיערכות חברות הביטוח לקראת יישום דרישות משטר כושר הפירעון הישראלי, שיחליף בעתיד את מסגרת כושר הפירעון הקיימת. חוזר זה מנחה את החברות כיצד לבצע את IQIS לשנת 2011. לאור חשיבות ומורכבות התהליך, יש להקפיד על מעורבות פעילה מצד כל האורגנים בחברה ועל תיעוד התהליך.

 

2 .      מטרה

א.       מטרת חוזר זה היא קביעת הנחיה לביצוע IQIS על ידי חברות ביטוח בישראל, ובכלל זה קביעתן של הבהרות והתאמות מחויבות למאפייני השוק ולמסגרת הרגולציה בישראל.

ב.        חוזר זה כולל שני חלקים:

1)          הנחיה לביצוע.

2)          נספחים:

א)         נספח א' – סוגיות להבהרה והתאמות נדרשות לישראל.

ב)         נספח ב' – שינויים בקובץ הדיווח הראשי ובקבצי העזר.

ג)           נספח ג' – פרמיית נזילות ועקומי ריבית.

ד)         נספח ד' – אסון טבע בביטוח כללי - רעידת אדמה.

ה)         נספח ה' – רשימת הגיליונות הנכללים בקובץ הפירוט הנוסף.

ו)           נספח ו' – רשימת קבצי עזר.

  

3 .      דיווחים להגשה

א.       תוכן הדיווח ומועדי ההגשה

1)          חברת ביטוח תגיש לממונה על שוק ההון, עד ליום 31 בדצמבר 2012:

א)         קובץ דיווח ראשי (מאוחד ביטוח)

דוח הערכה כמותי בהתאם להנחיית QIS5[2], על בסיס קובץ הדיווח המתוקן המצורף לנספח ב' (להלן: "קובץ הדיווח הראשי"), בהתחשב בהתאמות הנדרשות לישראל כמפורט בנספח א', ועל בסיס דיווח סולו, למעט חברות ביטוח המוחזקות על ידה, שנתוניהן יאוחדו עם נתוני חברת האם.

ב)         קובץ דיווח ראשי (סולו)

חברת ביטוח שאיחדה חברות ביטוח נוספות בקובץ הדיווח הראשי שלה, תגיש קובץ דיווח ראשי נפרד עבור כל חברת ביטוח כלולה, לרבות החברה האם.

2)          חברת ביטוח תגיש לממונה על שוק ההון, עד ליום 31 בינואר 2013:

א)         קובץ פירוט נוסף (מאוחד ביטוח)

קובץ פירוט נוסף בהתאם להוראות נספח ה' (להלן: "קובץ הפירוט הנוסף"), על בסיס דיווח סולו, למעט חברות ביטוח מוחזקות, שנתוניהן יאוחדו עם נתוני החברה האם.

ב)         קובץ פירוט נוסף (סולו)

חברת ביטוח שאיחדה חברות ביטוח נוספות בקובץ הפירוט הנוסף שלה, תגיש קובץ פירוט נוסף נפרד עבור כל חברה כלולה, לרבות החברה האם.

ג)           קבצי עזר (Helper tabs) (סולו ומאוחד)

קבצי עזר בהתאם להוראות נספח ו'. כאשר קבצי העזר מתייחסים לחברות ביטוח כלולות על בסיס מאוחד, החברה תגיש גם קבצי עזר נפרדים עבור כל חברת ביטוח כלולה, לרבות החברה האם.

ד)         קובץ תיעוד של שיטת ייחוס מרווח הסיכון לענפי פעילות.

ה)         קובץ תיעוד של שיטת חישוב תרחיש אסון טבע בביטוח כללי.

ו)           קבצים ששימשו לחישוב תוצאת תרחיש אסון טבע בביטוח כללי.

ז)          במידת הצורך, מסמכי תיעוד עבור שימוש בפישוטים ו-USP, כמפורט בסעיף 4ב1) בנספח א'.

 

ב.        אופן ההגשה

1)          הדוחות יערכו למועד החתך 31/12/2011, ידווחו באלפי שקלים חדשים (יש לבחור באופציית מטבע (ILS), ובסיס השוואת דרישת ההון (Current basis) יהא המודל הקיים בישראל ולא [3]Solvency I.

2)          חברת הביטוח תגיש את הדוחות לכתובת הדוא"ל: solvency2@mof.gov.il.

3)          שמות הקבצים יירשמו בהתאם להוראות שלהלן. אם שם החברה הוא "XXX" , שמות הקבצים להגשה יהיו:

א)         קובץ הדיווח הראשי (מאוחד ביטוח):

"XXX IQIS2011.xls"

ב)         קובץ הדיווח הראשי (סולו):

"XXX IQIS2011_solo.xls"

ג)           קובץ הפירוט הנוסף (מאוחד ביטוח):

"XXX Additional.xls"

ד)         קובץ הפירוט הנוסף (סולו):

"XXX Additional solo.xls"

ה)         קבצי עזר (Helper tabs):

שמות הקבצים יהיו בהתאם ללוח ו'-1 בנספח ו'.

ו)           קובץ תיעוד שיטת ייחוס מרווח סיכון לענפי פעילות:

"XXX RM segmentation.xls"

ז)          קובץ תיעוד של שיטת חישוב תרחיש אסון טבע בביטוח כללי:

"XXX Earthquake.doc"

ח)         קבצים ששימשו לחישוב תוצאת תרחיש אסון טבע בביטוח כללי:

"XXX Earthquake.xls"

ט)         מסמך תיעוד USP:

"XXX USP.doc"

י)           מסמך תיעוד פישוטים:

"XXX simplification.doc"

 

4 .      דיון בדירקטוריון חברת ביטוח

              א.          דירקטוריון חברת ביטוח ידון בממצאי IQIS, העולים מהדוחות המפורטים בסעיף 3 לעיל, שהוגשו לו על ידי הנהלת חברת הביטוח, טרם הגשתם לממונה על שוק ההון.

              ב.          חברת ביטוח תגיש לממונה על שוק ההון עותקים של פרוטוקולים מהדיונים בדירקטוריון, לפי סעיף א לעיל, במועד בו היא מגישה את קובץ הפירוט הנוסף. שם הקובץ להגשה יהיה: "XXX dir.doc", כאשר שם החברה באנגלית יתווסף בתחילתו.

 

5 .      תחולה

הוראות חוזר זה יחולו על כל חברות הביטוח הפועלות בישראל, למעט חברות ממשלתיות.

 

6 .      תחילה

תחילתן של הוראות חוזר זה ביום פרסומן.

 

 

                                                                                      עודד שריג

                                                                                המפקח על הביטוח

 

 

נספח א' – סוגיות להבהרה והתאמות נדרשות לישראל

1 .      כללי

חברת ביטוח רשאית להשתמש בפישוטים בהתאם לצרכיה ובכפוף להנחיית QIS5. על החברה לתעד את תהליך השימוש בכל פישוט. על התיעוד לכלול, לכל הפחות, את נושא החישוב שעבורו בוצע הפישוט, סוג הפישוט וההצדקה לשימוש בפישוט[4].

 

2 .      מאזן כלכלי

א.       שווי הוגן

1)          רקע: הגישה הבסיסית לאופן הערכת פריטים במאזן שנקבעה בדירקטיבה (סעיף 75) הינה גישה כלכלית מבוססת שוק, לפיה נכסים והתחייבויות ישוערכו על פי שווים ההוגן, תוך שימוש מרבי במידע הנמצא בשווקים הפיננסיים.

2)          הבהרה:

א)        השווי ההוגן לצורך IQIS הוא השווי ההוגן לצורכי הדיווח הכספי בהתאם לכללי ה-IFRS, למעט אגרות חוב מיועדות, שלגביהן קיימת הבהרה נפרדת לעניין חישוב שווי הוגן.

ב)        בשערוך התחייבות פיננסית לשווי הוגן, בהתאם להנחיית QIS5, אין לקחת בחשבון שינויים שחלו בסיכון האשראי של חברת הביטוח אלא רק שינויים בריבית חסרת סיכון. משמע, יש לקבע את המרווח שחושב ביום ההנפקה, לכל אורך חיי ההתחייבות.

ג)          חישוב השווי הכלכלי של חברות מוחזקות יבוצע לפי מחיר מצוטט או בשיטת השווי המאזני בלבד. לפיכך, רווחים גלומים של חברות מנהלות לא יילקחו בחשבון. בגיליון הדיווח I.Participations בקובץ הדיווח הראשי, יש להציג, בנוסף לשווי הכלכלי, את השווי החשבונאי של החברה המוחזקת בעמודה D. אם חל שינוי בין השווי החשבונאי לשווי הכלכלי, יש למלא פירוט נוסף באופן הבא -

(1)       אם חברה הוערכה לפי מחיר מצוטט – יש למלא בעמודה U (עמודה חדשה) בגיליון I.Participations בקובץ הדיווח הראשי הסבר מילולי לפער.

(2)       במידה שחברה הוערכה בשיטת השווי המאזני – יש להגיש לגביה דיווח נפרד בגיליון דיווח 4 בקובץ הפירוט הנוסף.

ד)        רכיבים חוץ מאזניים כגון התחייבות להשקעה, לא יכללו בדיווח על המאזן בקובץ הדיווח הראשי. אין למלא את תאים F96, G96 ו-H96 בגיליון I.Valuation (סעיף Uncalled investments) בקובץ הדיווח הראשי. התחייבויות להשקעה ידווחו בנפרד בגיליון דיווח 5 בקובץ הפירוט הנוסף (ראו סעיף 4.ה.1).ב). לעניין החלת תרחישי שוק על התחייבויות להשקעה).

ב.        הצגת נכסים והתחייבויות בקובץ הדיווח הראשי

1)          רקע: סיווג הנכסים וההתחייבויות בקובץ הדיווח הראשי אינו תואם לסעיפים בטופס 106, והדבר עלול ליצור חוסר אחידות בין חברות שונות בהצגת המאזן החשבונאי, וליצור חוסר אחידות גם במאזן הכלכלי.

2)          הבהרה: השווי החשבונאי יוצג בהתאם לטבלת מעבר סטנדרטית בין טופס 106 למאזן החשבונאי בקובץ הדיווח הראשי, בהתאם לאמור בנספח ו'.

ג.         תביעות משפטיות

1)          רקע: בהתאם להוראות QIS5, יש לזהות את התביעות המשפטיות המהותיות העומדות כנגד החברה, ולחשב עבורן שווי כלכלי בהתאם להערכת צפי ממוצע של תזרימי מזומנים עתידיים, מהוונים בריבית חסרת סיכון.

2)          הבהרה: לצורך חישוב IQIS ולאור קשיי היישום, יש לרשום בתאים F97 ו-H97 בגיליון I.Valuation (סעיף Contingent liabilities) את סכום ההפרשה בגין תביעות משפטיות בהתאם לדיווח הקיים בדוחות הכספיים. יחד עם זאת, גישה זו אינה תואמת את עקרונות המאזן הכלכלי והנושא ייבחן בעתיד.

ד.        הבהרה לעניין התאמה למסים נדחים

1)          רקע: הנחיית QIS5 מאפשרת הכרה ביכולת ספיגת ההפסדים של נכסי מס נדחים בעת התממשות תרחישי קיצון.

2)          הבהרה:

א)         במסגרת המאזן הכלכלי, יש לתת ביטוי להפרש בין הנכסים וההתחייבויות במאזן הכלכלי לבין המאזן לצורכי מס, לרבות שינויים בעתודות הביטוחיות. סכום המיסים הנדחים במאזן הכלכלי יוצג בנטו.

ב)         השפעת מיסים נדחים בתרחישי קיצון תחושב על פי הכללים הבאים -

(1)          בשלב ראשון יחושבו תרחישי הקיצון וה-SCR ברמת הברוטו (ללא הכרה בנכס מס).

(2)          בשלב שני ניתן להפחית את ה-SCR בסכום המס הנדחה הנוצר עקב הפסד בתרחישי קיצון, אם הוא ניתן לקיזוז כנגד עתודות למיסים נדחים נטו.

לצורך הכרה בנכס מס במאזן הכלכלי וכן בהתאמה ל-SCR, על החברה לוודא כי היא צופה רווחים עתידיים שבגינם יתאפשר קיזוז המס, בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים שנקבעו לעניין מיסים נדחים.

ה.       פרמיית נזילות

1)          רקע: עפ"י הנחיית QIS5, התחייבויות ביטוחיות יהוונו באמצעות עקום ריבית חסרת סיכון בתוספת פרמיית נזילות בשיעור הרלוונטי לכל התחייבות.

2)          הבהרה: יש להשתמש בעקומים ובפרמיית הנזילות המתוארים בנספח ג'. מיון התחייבויות ביטוחיות לצורך בחירת עקום ריבית חסרת סיכון הרלוונטי להיוון, יבוצע על פי העקרונות הבאים:

א)         עקום בתוספת פרמיה של 100%: יש להשתמש בעקום זה כדי להוון התחייבויות מסוג קצבה בתשלום, שבגינן חברת הביטוח חשופה רק לסיכון אריכות ימים וסיכון הוצאות, ולא לסיכונים ביטוחיים נוספים.

ב)         עקום בתוספת פרמיה של 75%: אין להשתמש בעקום זה, כיוון שאין מוצרים רלוונטיים עבורו בשוק הישראלי.

ג)           עקום בתוספת פרמיה של 50%: יש להשתמש בעקום זה כדי להוון התחייבויות הנגזרות מיתר המוצרים.

באשר לתביעות סיעוד ואובדן כושר עבודה - מכיוון שחברת הביטוח חשופה בגינם לסיכונים ביטוחיים נוספים זולת סיכון אריכות ימים וסיכון הוצאות, התחייבויות הנגזרות מביטוחים אלה יהוונו לפי עקום בתוספת פרמיית נזילות של 50% ולא 100%.

באשר לפוליסות תלויות תשואה, על מנת לשמור על עקביות, יש להוסיף לשיעור התשואה את מרכיב פרמיית הנזילות.

ו.         אגרות חוב מיועדות

1)          רקע: במסגרת הנחיית QIS5, יש להעריך התחייבויות ונכסים לפי שווי הוגן. בביטוח חיים מבטיח תשואה יש להבטיח כי אופן הערכת השווי ההוגן של אגרות החוב המיועדות יהיה תואם את אופן ההערכה של ההתחייבויות הביטוחיות שכנגדן הן מוחזקות.

2)          הבהרה: לצורך IQIS יש להניח כי אגרות חוב מיועדות אינן נזילות, ולכן יש להתחשב בפרמיית הנזילות הרלוונטית כמפורט להלן:

א)         לעניין חישוב שווי ההחזקה באג"ח המיועדות, מוצעות שתי שיטות:

(1)          השיטה הישירה: היוון תחזית תזרימי תשלום הריבית, רכישות ופדיונות של אגרות החוב המיועדות בריבית חסרת סיכון בתוספת פרמיית נזילות. לעניין זה יובהר כי תחזית התזרימים של אגרות החוב המיועדות כאמור לעיל, תעשה על בסיס תחזית עתודות המחושבות על פי השיטות המקובלות לצורך הדוח הכספי.

(2)          השיטה העקיפה: יש להוסיף לערך איגרות החוב המיועדות בדוח הכספי (ערך עלות( את ההפרש בין שני אלה:

(א)         הרווח הגלום הנובע מהפוליסות כאשר התשואה על אגרות החוב המיועדות היא על פי הריביות הנקובות בהן, וההיוון הוא על פי עקום הריביות חסרות סיכון בתוספת פרמיית נזילות;

(ב)         הרווח הגלום כאמור בפסקה (א) כאשר התשואה על אגרות החוב המיועדות היא על פי עקום הריביות חסר סיכון בתוספת פרמיית הנזילות.

ב)         חישוב ההתחייבויות שכנגדן מוחזקות אגרות חוב מיועדות יעשה באופן זהה לאופן חישוב ההתחייבויות שאין כנגדן אגרות חוב מיועדות.

ז.         הסתמכות על נתונים חיצוניים לגבי התחייבויות ביטוחיות

1)          רקע: כאשר לחברות ביטוח אין נתונים מספיקים לתמחור פוליסות ולאמידת התחייבויות ביטוחיות, הן נעזרות לעתים בנתונים המסופקים להן על ידי מבטחי משנה או מקורות אחרים, ובכלל זה חוזרי הממונה על שוק ההון.

2)          הבהרה: ככלל, על חברת ביטוח להשתמש ככל שניתן בנתונים פנימיים. במקרים בהם חברת ביטוח נדרשת להשתמש בנתונים ממבטחי משנה או מקורות אחרים, יש להתאים את הנתונים לעמלות, מרווחי סיכון ורווח או התאמות נוספות הנדרשות, למשל, כאשר תמהיל הסיכון של נתוני מבטח המשנה שונה מתמהיל הסיכון של החברה.

ח.       התחייבויות ביטוחיות (עתודות טכניות)

1)          הוראות כלליות

                                           א)          האומדן הטוב ביותר (BE)

                                                           (1)         רקע: כיום, חברות ביטוח משתמשות במגוון שיטות לאמידת התחייבויות ביטוחיות. על פי הנחיית QIS5, יש לחשב התחייבויות ביטוחיות (Technical provisions) כסכום של "האומדן הטוב ביותר" (Best estimate, להלן: "BE") ומרווח סיכון (Risk Margin).

                                                           (2)         הבהרה:

(א)     לצורך חישוב BE בביטוח כללי, יש להשתמש בשיטות האקטואריות המקובלות בשוק, כגון משולשי תביעות (כולל התאמה לאירועים חריגים ותביעות גדולות), אך אין להשתמש במרווחי שמרנות.

(ב)      לצורך חישוב BE בביטוח חיים, יש להשתמש בעקרונות ה-EV. ככל שמתבקש, יבוצע שימוש באותן הנחות דמוגרפיות וכלכליות. בשונה מחישוב ה-EV, יש להוון את ההתחייבויות כמתואר לעיל בריבית חסרת סיכון ועם פרמיית הנזילות המתאימה, בהתאם לנספח ג'. בנוסף, יש להניח כי ביטוח קולקטיבי לא יחודש.

                                           ב)          חישוב מרווח סיכון

                                                           (1)         רקע: מרווח סיכון מחושב על בסיס דרישות ה-SCR העתידיות הנגזרות מההתחייבויות הביטוחיות של החברה (BE). חישוב ישיר של SCR עתידי הוא קשה לביצוע, ועל כן מפרטת הנחיית QIS5 היררכיה של חמש שיטות פישוט שניתן לבחור ביניהן. עם זאת, השימוש במגוון שיטות על ידי חברות עלול ליצור שונות מוגזמת בבניית העתודות.

                                                           (2)         הבהרה: יש לחשב את ה-SCR העתידי באמצעות שיטה אחידה שאינה מנויה בהנחיית QIS5 (להלן: "שיטת גורמי הסיכון"). על פי שיטת גורמי הסיכון, יחושב ה-SCR העתידי באמצעות שינוי רכיבי ה-SCR שחושבו עבור ההווה, בהתאם להתפתחות החזויה של גורמי סיכון שיוחסו להם (ראו לוח 1). גורמים אלו נועדו לשקף באופן מיטבי את ההתפתחות של כל אחד מהסיכונים במודל הסטנדרטי על פני ציר הזמן. החישוב על פי שיטת גורמי הסיכון יבוצע באופן הבא –

(א)         חישוב ה-SCR של החברה בהווה.

(ב)         חישוב ה-SCR העתידי, באמצעות –

1.        שינוי כל אחד מרכיבי ה-SCR (שחושב לפי פסקה א') באמצעות גורם הסיכון הרלוונטי עבורו, על פי לוח 1.

2.        חיבור רכיבי ה-SCR לכדי SCR מצרפי, תוך התחשבות בקורלציות.

3.        הכפלת ה-SCR העתידי בכל שנה ב-6% (CoC).

4.        היוון הסכומים שהתקבלו בפסקה (3).

לצורך ביצוע החישוב נבנה קובץ עזר ייעודי (ראו קישור בנספח ו').

 

 

                                            ג)           פיצול ושיוך מרווח סיכון לפי ענפי פעילות

                                                           (1)         רקע: הנחיית QIS5 מחייבת לפצל את מרווח הסיכון המצרפי של החברה, ולהוסיף לעתודות בכל ענף פעילות, את החלק היחסי בהתאם לתרומת אותו ענף לדרישת ההון של החברה. אופן החישוב של תרומה זו הוא לעתים מסובך, ואינו בהכרח מתאים לכל חברות הביטוח.

                                                           (2)         הבהרה: חברת ביטוח רשאית להשתמש בשיטה שונה לשיוך מרווח הסיכון לעתודות בענפים השונים. יש לצרף קובץ תיעוד המתאר את המתודולוגיה בה נעשה שימוש.

                                           ד)          פעולות הנהלה עתידיות

                                                           (1)         רקע: במהלך אמידת התחייבויות ביטוחיות, יש להתחשב בהשפעה הצפויה של פעולות הנהלה עתידיות.

                                                           (2)         הבהרה: בחישובי עתודות ובחישוב השפעת תרחישים, אין להתחשב בעדכון פרמיות הטעון אישור הממונה על שוק ההון.

2)          הוראות ספציפיות לביטוח בריאות

א)       סיווג בין בריאות SLT לבין בריאות NSLT

(1)      רקע: על פי הנחייתQIS5 , יש להפריד התחייבויות ביטוח בריאות בין שתי קטגוריות:

(א)     בריאות SLT – עסקי ביטוח בריאות המתנהלים בדומה לביטוח חיים ואשר ייכללו תחת התחייבויות בביטוח חיים.

(ב)      בריאות NSLT – עסקי ביטוח בריאות המתנהלים בדומה לביטוח כללי ואשר ייכללו תחת התחייבויות בביטוח כללי.

(2)      הבהרה: ניתן לסווג את כל ביטוחי הבריאות ארוכי הטווח הכלולים במסגרת חישוב ה-EV, כעסקי בריאות SLT. יתר עסקי ביטוח הבריאות יסווגו כעסקי בריאות NSLT. פירוט הסיווג למוצרים השונים מופיע בלוחות 2 ו-3.

3)          הוראות ספציפיות לביטוח כללי

א)         רקע: על פי הנחיית QIS5, כאשר פוליסה מכסה מספר סיכונים, יש להפריד ביניהם ולמיין לקבוצות סיכון הומוגניות לפי מהותו של כל כיסוי. עם זאת, סוגי הכיסוי המפורטים אינם תמיד חופפים לאלו הנהוגים בישראל, והדבר עלול ליצור חוסר וודאות בעת ביצוע המיון על ידי החברות המקומיות.

ב)         הבהרה: בלוח 2 מפורטים ענפי הפעילות בישראל, המקבילים לכל אחד מענפי הפעילות בהנחיית QIS5.

 

 

4)          הוראות ספציפיות לביטוח חיים

א)       פוליסות With Profit

(1)          רקע: הנחיית QIS5 כוללות התייחסויות מרובות להתחייבויות ביטוח מסוג "With Profit Participation".

(2)          הבהרה: אין בישראל פוליסות With-Profit כהגדרתן בהנחיית QIS5.

ב)        מיון התחייבויות לפי סיווג כיסויים בביטוח חיים

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, כאשר פוליסה מכסה מספר סיכונים שונים, יש להפריד ביניהם ולמיין לקבוצות סיכון הומוגניות לפי מהותו של כל כיסוי. עבור התחייבויות ביטוח חיים, קיימות שתי רמות של סיווג, שכל אחת מהן כוללת 4 קטגוריות, כך שהשילוב ביניהן יוצר 16 סוגי כיסוי. הגדרות הסיווג אינן חופפות תמיד להגדרות הנהוגות בישראל, והדבר עלול ליצור בלבול.

(2)      הבהרה:

(א)     רמת הסיווג הראשונה:

א.       מכיוון שאין בישראל חוזים עם סעיפי השתתפות ברווחים (With profits), קיימות רק שלוש קטגוריות רלוונטיות לישראל.

ב.       בריאות: כיסויי בריאות המוגדרים כ-SLT יסווגו רק לפי שתי קטגוריות (Unit-linked או (Other.

1.        בפוליסות בהן בשנתיים הראשונות של תשלום התביעות ישנה הצמדה למדד וכעבור שנתיים סיכון ההשקעה מושת על המבוטח - תביעות בתשלום בשל כיסויים כאמור לאחר שנתיים יסווגו כ-Unit linked ואילו תביעות בתשלום בשל כיסויים כאמור בטרם חלפו שנתיים יסווגו כ-Other.

2.        פוליסות בפרמיה קבועה בעלות מרכיב Bonus/malus יסווגו כ-Unit linked.

(ב)         רמת הסיווג השנייה:

שיוך מוצרי ביטוח חיים הקיימים בישראל לקטגוריות של רמת הסיווג השנייה של QIS5, מוצג בלוח 3:

 

 

 

3 .      הון מוכר

א.       מונחים והגדרות

1)          רקע: הנחיית QIS5 מפרטת רשימת רכיבי הון מוכר שאינם חופפים תמיד לאלו הנהוגים בישראל, והדבר עלול ליצור חוסר בהירות בעת ביצוע IQIS.

2)          הבהרה: בלוח 4 מובאות הבהרות לגבי המינוחים השונים:

 

ב.        רכיבי הון חוץ מאזניים והון שהונפק אך טרם נפרע

1)          רקע: הדירקטיבה מאפשרת הכרה ברכיבי הון שהונפק אך טרם נפרע ('Called up') וכן הכרה ברכיבים חוץ-מאזניים מסוימים (Ancillary Own Funds) לצורך עמידה בדרישות ההון. הנחיית QIS5 מפרטות רשימה של רכיבים כאמור שניתן להכיר בהם לצורך מילוי דרישות ההון הרגולטורי[6], וזאת בכפוף לעמידה בקריטריונים ספציפיים ובכפוף לאישור רשות הפיקוח.

2)          הבהרה: היות ששום מכשיר כאמור לא אושר על-ידי הממונה על שוק ההון, נכון למועד הדיווח, ככל שקיימים רכיבים כאמור, אין לכלול אותם במניין רכיבי ההון המוכר ב-IQIS.

ג.         רווחים גלומים (EPIFP)

1)          רקע: על פי הנחיית QIS5 בעניין הון מוכר, ניתן לכלול את הרווח הגלום מפרמיות עתידיות (EPIFP) ברובד ההון הראשוני (Tier 1). זאת על אף המלצות ארגון CEIOPS (כיום EIOPA) וגורמים נוספים להכללתו כחלק מרובד נמוך יותר. הכרה נטולת מגבלות ב-EPIFP לעניין חישוב הון ראשוני, יוצרת סיכון מהותי עקב אי-וודאות לגבי היכולת לממש אותם בעת התממשות תרחישי קיצון. חוסר וודאות זה נובע מכך שמדובר ברווחים הצפויים לנבוע מפרמיות שטרם התקבלו. על כן, יש לגבש כללים שיביאו לאיזון מיטבי בין ערכן הכלכלי של פרמיות עתידיות, לבין הצורך בבסיס הון יציב הנשען על נכסים זמינים ונזילים.

2)          הבהרה: לצורך גיבוש הכללים העתידיים להכרה ב-EPIFP, יש לחשב את דרישות ה-SCR תוך התייחסות מלאה להשפעת תרחישי המודל הסטנדרטי על EPIFP. במקביל, לקובץ הדיווח הראשי נוסף גיליון חדש ("חישוב הון מוכר"), שבו מחושב ומוצג כושר הפירעון של החברה לפי שני מצבים קוטביים –

א)         הכרה מלאה ב-EPIFP.

ב)         אי הכרה מוחלטת ב-EPIFP לעניין חישוב ההון המוכר.

יובהר כי אין צורך לבצע חישוב מיוחד של השפעת התרחישים ללא EPIFP. ההפחתה מבוצעת בתוך הקובץ באופן ממוכן.

ד.        הרכב הון מוכר

1)          רקע: הנחיית QIS5 מפרטות מגבלות כמותיות לרובדי ההון השונים, מגבלות אלו שונות מהוראות הרגולציה הקיימת בישראל (חוזר "הרכב הון עצמי של מבטח" 2011-1-3).

2)          הבהרה: במסגרת IQIS יש ליישם את מגבלות הרכב ההון בהתאם לחוזר הרכב הון עצמי של מבטח (2011-1-3), ללא התאמות. קובץ הדיווח הראשי הותאם כדי לשקף את הכללים הקיימים לצורך חישוב ההון המוכר.

ה.       הפחתת השקעה בגופים פיננסיים (Financial and credit institutions)

1)          רקע: על פי הנחיית QIS5, יש להפחית מההון הראשוני החזקות בחברות מוחזקות שהן מוסדות אשראי ופיננסים (Financial and credit institutions). מוסדות אשראי ופיננסים כוללים, בין היתר, גופים המקבלים פיקדונות והלוואות (בנקים) וגופים המנהלים השקעות עבור צד שלישי.

2)           הבהרה: חברות מנהלות של קופות גמל ושל קרנות פנסיה לא יחשבו כמוסדות אשראי ופיננסים.

 

4 .      חישוב הון נדרש

א.       הוראות כלליות

1)          חישוב MCR

א)       רקע: על פי הנחיית QIS5, יש לחשב שתי רמות שונות של הון נדרש – הון נדרש לשמירה על כושר פירעון (SCR), וסף הון נדרש (MCR), המשקפות רמות שונות של כושר פירעון, ומשמשות, בין היתר, לקביעת צעדי התערבות רגולטורית. גם משטר כושר הפירעון הישראלי העתידי צפוי לכלול מדרג התערבות רגולטורית שיתבסס על רמות שונות של כושר פירעון. עם זאת, במשטר הישראלי סף ההון הנדרש יחושב באופן שונה משיטת החישוב המפורטת בהנחיית QIS5.

ב)        הבהרה: במסגרת IQIS אין לחשב MCR. קובץ הדיווח הראשי הותאם כדי לשקף זאת.

2)          הצגת התחייבויות ונכסים המושפעים מתרחישי המודל הסטנדרטי

א)       רקע: על פי הנחיית QIS5, יש למלא בגיליון SF.SCR_G בקובץ הדיווח הראשי עבור כל תרחיש, את הנכסים וההתחייבויות הרלוונטיים עבורו (נכסים בעמודה I והתחייבויות בעמודה J). עם זאת, קיימת אי-בהירות בעניין הנכסים וההתחייבויות שיש לרשום.

ב)        הבהרה:

(1)        עבור תרחישי ביטוח, יש להותיר את עמודת הנכסים (עמודה I) ריקה. בעמודת ההתחייבויות (עמודה J) יש לרשום את ההתחייבויות הרלוונטיות לתרחיש, נטו מביטוח משנה.

(2)        עבור תרחישי שוק, יש לרשום בעמודת הנכסים את נכסי הנוסטרו המושפעים מהתרחיש, ובעמודת ההתחייבויות יש לרשום –

(א)     עבור תרחישי מניות, נדל"ן ומרווח, את שווי הרווחים העתידיים המושפעים מהתרחיש (בסימן שלילי). השינוי בשווי הרווחים העתידיים מבטא את ההשפעה של הפסדים בתיק ההשקעות של פוליסות תלויות תשואה על הרווחים העתידיים של חברת הביטוח.

(ב)     עבור תרחישי ריבית, מט"ח ואי-נזילות, את שווי ההתחייבויות המושפעות מהתרחיש, לרבות רווחים עתידיים ובניכוי חיסכון בפוליסות תלויות תשואה.

(ג)       עבור תרחיש ריכוזיות, יש להותיר את עמודת ההתחייבויות ריקה, מאחר שתרחיש זה אינו משפיע על פוליסות תלויות תשואה.

3)          פירוט נוסף על תרחישי ביטוח

(א)     רקע: חלק מהתרחישים הביטוחים המופיעים ב-5QIS מורכבים לביצוע. ההשפעות של תרחישים אלו על המוצרים והכיסויים השונים הן שונות ולעיתים אף מנוגדות. יחד עם זאת, הנתונים המדווחים בקובץ הדיווח הראשי הם ברמת פירוט נמוכה וכוללים את התוצאות הסופיות בלבד. דיווח חלקי זה אינו מאפשר לבצע ניתוח מעמיק של השפעות התרחישים ושל פערים מתודולוגיים בישום התרחישים בחברות השונות.

(ב)      הבהרה: כדי לאפשר ניתוח מעמיק יש למלא גיליון פירוט נוסף עבור תרחישי מוות, תחלואה, אריכות ימים וביטולים, עבור תרחיש קטסטרופות בביטוח בריאות ועבור תרחיש אסון טבע בביטוח כללי, על פי התבניות המפורטות בנספח ה' בגיליונות הפירוט שמספרם 8,7 ו-9.

 

ב.        סיכוני ביטוח כללי

1)          פרמטרים ספציפיים לחברה (USP)

א)       רקע: על פי הנחיית QIS5, חברת ביטוח רשאית לשנות חלק מהפרמטרים במודל הסטנדרטי לחישוב SCR, על בסיס הנתונים הספציפיים שלה. השימוש ב-USP נועד לאפשר התאמה משופרת של דרישות ה-SCR לפרופיל הסיכון הספציפי של חברות ביטוח. ניתן ליישם USP רק עבור מספר מוגבל ומוגדר של פרמטרים במודל הסטנדרטי, וגם במקרים אלו, רק במידה שמתקיימים תנאים מינימאליים להבטחת אמינות הנתונים העומדים ביסוד חישוב ה-USP. הפרמטרים הניתנים לשינוי הם סטיות התקן בסיכון פרמיה וסיכון עתודה בעסקי ביטוח כללי ועסקי ביטוח בריאות המנוהלים כביטוח כללי (Non-SLT Health), בהתאם לניסיון העבר של מבטחים ספציפיים.

ב)        הבהרה: כאשר חברת ביטוח בוחרת להשתמש ב-USP, עליה להגיש בנוסף, מסמך המתאר עבור כל ענף ביטוח את הסוגיות הבאות:

(1)      כיצד הנתונים בהם נעשה שימוש לצורך חישוב ה-USP עומדים בקריטריונים של נספח O להנחיית QIS5.

(2)      תוצאות סטיית התקן לפי שיטות חישוב שונות, בנוסף לשיטה שנבחרה (על פי SCR.10.14, יש לבחון מספר שיטות).

(3)      כיצד החברה בדקה כי מתקיימות ההנחות העומדות בבסיס כל שיטת חישוב.

(4)      הסיבות שבעקבותיהן החברה החליטה להשתמש בשיטה הנבחרת.

יובהר כי על פי סעיף 10 בנספח O , ניתן להשתמש בנתונים על פי שנת חיתום אם אין נתונים לפי שנת נזק[7].

2)        סיכון ביטולים (Lapse)

א)       רקע: על פי הנחיית QIS5 המודל הסטנדרטי לקביעת SCR כולל תת-מודול לסיכון ביטולים בביטוח כללי. עם זאת, חלק מהענפים בביטוח כללי מאופיינים בסיכון ביטולים זניח.

ב)        הבהרה: ההתייחסות לסיכון ביטולים בביטוח כללי תיעשה בכפוף לשיקולי מהותיות.

3)        אסונות בביטוח כללי

                                         א)          כללי

(א)         רקע: הנחיית QIS5 מאפשרת לחשב את דרישת ההון בגין אסונות בביטוח כללי באמצעות שתי שיטות חלופיות - הרצת תרחישים (Standardised scenarios, להלן: "שיטה 1") או נוסחאות מבוססות פקטורים (factor based methods, להלן: "שיטה 2"), המאופיינות ברמת פחותה של התאמה לפרופיל הסיכון של כל מבטח.

(ב)         הבהרה: יש להשתמש רק בשיטה 1, אלא אם הוגדר אחרת בהנחיה זו.

                                         ב)          אסונות טבע בביטוח כללי

(1)          רקע: הנחיית QIS5 מפרטת מספר רב של תרחישי אסון טבע. עם זאת, לא כל סוגי האסונות הם רלוונטיים באותה מידה לכל המדינות.

(2)          הבהרה: רעידת אדמה היא תרחיש אסון הטבע העיקרי הרלוונטי עבור מדינת ישראל. בנספח ד' מובא אופן החישוב המחליף את החישוב ב-SCR.9.79-SCR.9.81 (יובהר כי בשלב זה אין צורך לחשב דרישת הון בעבור שאר אסונות הטבע).

                                          ג)           אסונות מעשי ידי אדם

(1)          רקע: הנחיית QIS5 מפרטת תרחישים שונים של אסונות הנגרמים על ידי בני-אדם (Man-made). תרחישים אלו נבנו עבור שוק הביטוח האירופי, ולא תמיד הם מתאימים לישראל.

(2)          הבהרה:

(א)         שריפה

תרחיש השריפה המפורט בהנחיית QIS5 מתאים גם לישראל, ואין צורך לבצע בו התאמות. אם קיים קושי לחשב את דרישות ההון באמצעות התרחיש, ניתן להשתמש גם באופציית החישוב באמצעות נוסחה מבוססת פקטורים (שיטה 2).

(ב)         רכב (Motor)

התרחיש רלוונטי בישראל לביטוחי חובה ורכוש. אולם, בשל ביטוח ה-No-fault בפגיעות גוף, ובשל מגבלות האחריות ברכב רכוש, ניתן להתעלם מהתרחיש המפורט בהנחיית QIS5[8].

(ג)           אוויר, חבויות, אשראי ויבשתי

יש לבצע את תרחישי הנחיית QIS5 עבור ענפים אלו ללא התאמות מיוחדות, וללא שימוש בשיטה 2.

(ד)         טרור

ניתן להשתמש בשיטה 1 ו-2 לחישוב. ההגדרה של המשתנה Q תכלול את חמשת סכומי הביטוח הגבוהים ביותר בעיר מסוימת, ולא בהכרח בעיר הבירה. ניתן להתחשב בפיצוי שיינתן ע"י מס רכוש.

 

ג.         סיכוני ביטוח בריאות

1)        סיווג כיסויים בין מודול בריאות SLT למודול ביטוח חיים

א)       רקע: המודל הסטנדרטי בהנחיית QIS5 כולל שני מודולים שונים (מודול Life ומודול Health SLT), המתייחסים לסיכונים זהים (כגון מוות, אריכות ימים ועוד). יש צורך להבהיר באיזה מהמודולים יש להריץ ולהציג כל תרחיש.

ב)        הבהרה: כיסויים השייכים לקבוצה Disability / Morbidity יטופלו ויירשמו במודול בריאות SLT, כל עוד הם ניתנים להפרדה על פי הקריטריונים המנויים ב-TP.1.33-TP.1.32. הרצה והצגת תוצאות התרחיש במודול חיים מיועדת רק לכיסויי בריאות שנמכרו במסגרת פוליסות ביטוח חיים, ושאינם ניתנים להפרדה (Un-bundling) מהכיסוי היסודי.

2)        תרחיש תחלואה

א)       שיוך כיסויי בריאות לתרחישי הוצאות רפואיות וחלף הכנסה

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5 (SCR8.23), יש למיין כיסויים לשתי קטגוריות: "הוצאות רפואיות" (Medical expense insurance) ו"חלף הכנסה" (Income protection), ולהריץ על כל כיסוי את התרחיש הרלוונטי עבורו.

(2)      הבהרה: הכיסויים בהם קיים שיפוי להוצאות רפואיות בפועל (ניתוחים, תרופות, השתלות וכו') יסווגו לביטוחי הוצאות רפואיות. כל שאר הכיסויים (מחלות קשות, א.כ.ע, סיעוד, מוות וכו'), יסווגו לחלף הכנסה.

ב)        הבחנה בין שיקום למוות

(1)      רקע: תרחיש חלף הכנסה בתרחיש תחלואה כולל עלייה פרמננטית בשיעור התחלואה, וצמצום פרמננטי בשיעור ההחלמה. היכולת לבטא את ההשפעה של הירידה בהחלמה, תלויה בזמינות נתונים לגבי שיעורי שיקום. כאשר לחברה אין היסטוריה מספקת, עלול להתגלות קושי בחישוב השינוי הצפוי בהתחייבויות עקב הירידה בשיעורי ההחלמה.

(2)      הבהרה: בכיסויים סיעודיים ניתן להניח כי אין החלמה כלל. לעומת זאת, בכיסויי אובדן כושר עבודה יש להבחין בין שיקום למוות, בהסתמך על נתוני מבטחי משנה ונתונים זמינים אחרים, בכדי לקחת בחשבון את ההשפעה של ירידה בהחלמה על הפסדי החברה מהתרחיש.

3)        תרחיש ביטולים בכיסויי בריאות

א)       רקע: על פי הנחיית QIS5 (SCR.8.50), שיעור תרחיש הביטולים בבריאות הוא 20% לעומת 50% בביטוח חיים. מצב עניינים זה יוצר חוסר אחידות בפוליסות שמהותן ביטוח חיים וחסכון ויש להן כיסויי בריאות נלווים ("ריידרים" - א.כ.ע., מחלות קשות, נכות מתאונה וכו'). זאת משום ששיעור הביטולים הנוגע לכיסוי הנלווה נמוך יותר משיעור הביטולים של הפוליסה הבסיסית. עם זאת, עפ"י טיוטות עדכניות של הנציבות האירופית, פער זה צפוי להסגר בעתיד, כך ששיעור העלייה בביטולים במודול בריאות SLT ובמודול חיים יהיה שווה, ויעמוד על 50%.

ב)        הבהרה: בהינתן השינוי הצפוי ובשל ההטיה הנגרמת בשל חוסר האחידות, שיעור השינוי בביטולים בתרחיש הביטולים בבריאות יעמוד על 50%.

4)        תרחישי אסונות בביטוח בריאות

א)       סיווג כיסויים לתרחישי קטסטרופת בריאות

(1)      רקע: תרחישי קטסטרופה בבריאות דורשים חלוקה של הכיסויים למוצרים שונים (למשל SCR.8.110). הנחיית QIS5 אינה מפרטת את אופן החלוקה.

(2)      הבהרה: להלן אופן החלוקה של המוצרים השונים:

 

ב)        משך התביעה למוצרי קצבה בתרחישי קטסטרופת בריאות

(1)      רקע: בתרחיש Arena (SCR.8.112) ותרחיש Concentration (SCR.8.125) נקבע משך התביעה הממוצע למוצרים בהם יש תשלום קצבה לטווח ארוך (סיעוד ואכ"ע).

(2)      הבהרה: משך התביעה הממוצע לא יעלה על הנמוך מבין –

(א)     עשר שנים.

(ב)     משך התביעה הממוצע בפועל למוצר.

ג)         תרחיש אסון באירוע המוני (Arena)

(1)      רקע: תרחיש Arena מתייחס לאסון המתרחש במקום שיש בו התאספות מאסיבית וצפופה של בני אדם.

(2)      הבהרה: התרחיש ממוקם בישראל בלבד, וכל הנפגעים הם ישראלים. התרחיש המוצע עבור ישראל הוא אירוע המתקיים באצטדיון רמת גן, היכול להכיל כ-40,000 איש. לצורך חישוב החשיפה של כל חברת ביטוח, היקף האוכלוסייה במדינת ישראל עמד, נכון לשנת 2011, על 7,837,000 איש. אין להניח השתתפות ממשלתית בכיסוי הנזק.

ד)        תרחיש מגיפה (Pandemic)

(1)      רקע: תרחיש המגיפה מתייחס להידבקות המונית שאינה קטלנית, אך מובילה לנזקים בריאותיים חמורים שאינם צפויים להחלים במהרה. עקב כך צפוי להתגבר היקף תביעות נכות ואובדן כושר עבודה.

(2)      הבהרה: תרחיש המגיפה המופיע בהנחיית QIS5 ישמש גם בישראל ללא כל התאמות. ענפי התאונות אינם רלוונטיים לתרחיש. ככלל, אין להניח כי המדינה, באמצעות גופים ממלכתיים כגון הביטוח הלאומי, תשתתף בנזקים מעבר לפעילות הרגילה של גופים אלו.

ה)       תרחיש ריכוזי אוכלוסייה (Concentration scenario)

(1)      רקע: תרחיש ריכוז אוכלוסיית מבוטחים מתייחס לאסון הגורם להפסדים גבוהים במיוחד לחברות ספציפיות שיש להן חשיפות לריכוזי סיכונים ביטוחיים. תחת תרחיש זה, החשיפה המרוכזת הגדולה ביותר תושפע מאסון, ועל כן יש לחשב את ריכוז הנפשות המבוטחות הגדול ביותר הצפוי להימצא בתוך בניין אחד, בתוספת מבוטחים נוספים הנמצאים ברדיוס של 300 מטרים. עם זאת, לעתים קיים מחסור בנתונים, המקשה לאמוד את הנזק, וככלל, לא תמיד החברה יודעת היכן יימצאו כל המבוטחים שלה.

(2)      הבהרה: ראשית, יש לבדוק האם אחד מהביטוחים הקבוצתיים של החברה מתאים להגדרות התרחיש, והאם קיימת יכולת טכנית לבצע את החישוב עבורו, לרבות אומדן נפשות מבוטחות ברדיוס של 300 מטרים. אם אין ביכולת החברה להעריך ריכוז אוכלוסייה כאמור, עליה להעריך את מספר המבוטחים במשרד הראשי שלה עצמה (שלרוב גם מבוטחים על ידה) וברדיוס של 300 מ' מסביבו.

 

ד.        סיכוני ביטוח חיים

1)        תרחישי תמותה, אריכות ימים ותחלואה במודול ביטוח חיים

א)       רקע: דרישות ההון בגין סיכוני תמותה, אריכות ימים ותחלואה, מחושבות על פי תרחישים של עלייה משמעותית בשיעורי התמותה, תוחלת החיים או הנכות (בהתאם להקשר).

ב)        הבהרה:

(1)      לגבי סיכון תחלואה - התרחיש במודול חיים יבוצע רק על כיסויי בריאות שלא הופרדו על פי הקריטריונים המפורטים ב-TP.1.32-TP.1.33 בהנחיית QIS5.

(2)      לגבי תרחישי תמותה ואריכות ימים – יש להביא בחשבון השפעות מקזזות בין הסיכונים ברמת המבוטח. זאת, כל עוד, ברמת המבוטח, אין תרומה שלילית לסך מרכיב ה-SCR.

(3)      לגבי יתר הסיכונים, במידה שלא נכתב אחרת לגבי תרחיש כלשהו, אין לקבוע רצפה של אפס ברמת מבוטח.

2)        תרחיש ביטולים

א)       אופן ביצוע התרחיש

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, תוצאת תרחיש ביטולים היא הגבוהה מבין התוצאות של שלושה תרחישים – תרחיש ביטולים המוני ((Mass Lapse תרחיש ירידה בביטולים ((lapse_down ותרחיש עלייה בביטולים (lapse_up). מיון ההתחייבויות לכל אחד מהתרחישים מבוצע על פי סיווג מראש של פוליסות על פי גובה ה-Surrender Strain (להלן: "SS") המאפיין כל פוליסה. עם זאת, עקב מגוון סיבות טכניות, לא תמיד ניתן לבצע סיווג מראש.

(2)      הבהרה:

1.        עבור תרחישי lapse_up ו-lapse_down, אין צורך לחשב SS. לפיכך, יש להריץ את התרחיש על כל הכיסויים הרלוונטיים ולסווג בדיעבד את הכיסויים ההפסדיים. כלומר לסכום את ההפסדים בלבד.

2.        עבור תרחיש Mass, יש לחשב SS עבור כל כיסוי, לסכום את כל הכיסויים בעלי ה-SS החיובי, תוך הבחנה בין כיסויים המסווגים כקמעונאיים (Retail) וסיטונאיים (Non-Retail), ולכפול את התוצאה בפקטור הרלוונטי (30% או 50%, כאמור בפסקה ד) להלן).

ב)        קיזוז בין כיסויים

(1)      רקע: כשקיימות פוליסות בהן לא ניתן לבטל כיסוי ביטוחי אחד מבלי לבטל כיסויים נוספים, ביטול הכיסויים השונים בפוליסה עשוי להשפיע בכיוונים מנוגדים, ובכך להשפיע גם על סך ההפסד מהתרחיש.

(2)      הבהרה: ניתן להתייחס לקיזוז בין כיסויים שונים השייכים לאותה פוליסה, רק כאשר אין למבוטח אפשרות לבטל את הכיסויים באופן נפרד.

ג)         אופציות שיילקחו בחשבון במסגרת התרחיש

(1)      רקע: הנחיית QIS5 קובעת כי יש לכלול בתרחיש עלייה וירידה בביטולים, כל אופציה המשפיעה באופן מהותי על התזרים העתידי. עם זאת, הפעלה סימולטנית של כל האופציות בפוליסה אינה תמיד ניתנת לביצוע.

(2)      הבהרה: בניגוד לאמור בסעיפים SCR.7.44 ו-SCR.7.45, בתרחישי lapse_up ו-lapse_down יש להתייחס במסגרת התרחיש לאופציות לסילוק ולביטול בלבד.

ד)        תרחיש ביטולים המוני (Mass) בפוליסות קמעונאיות וסיטונאיות

(1)      רקע: על פי סעיף SCR.7.53 יש לבצע את תרחיש הביטולים Lapseshock_mass בשילוב של שני שיעורי שינוי - 70% לפוליסות המסווגות כסיטונאיות (Non-retail) ו-30% לפוליסות אחרות (retail). יש יסוד להאמין כי תרחיש ביטולים של 70% הוא גבוה מדי עקב העובדה שחוסכים בישראל רשאים לבחור את זהות הגוף שינהל את החיסכון הפנסיוני שלהם. מאידך, עדיין קיימת אפשרות בידי מעבידים ומנהלי הסדר להשפיע על החלטות של עובדים במקומות עבודה גדולים[9].

(2)      הבהרה: יש להניח שיעור ביטולים של 30%, למעט שיעור ביטולים של 50% בפוליסות שמתקיימים לגביהן שני אלה:

א.       הן קופות ביטוח שנכרתו מתאריך 1/1/2001;

ב.        מתוך הפוליסות כאמור בפסקה א', לפחות 200 שייכות לעובדים אצל אותו מעביד.

3)        תרחיש אריכות ימים

א)       רקע: תרחיש אריכות ימים מניח עלייה בתוחלת החיים. עליה זו תגדיל את שווים של המקדמים המובטחים בפוליסות ביטוח חיים הכוללות חיסכון, והדבר צפוי להגדיל את שיעור מימושם.

ב)        הבהרה: הגדרת "longevity shock" כפי שמופיעה בסעיף SCR.7.28., תכלול גם עלייה פרמננטית של 40% (דהיינו, הכפלה ב-1.4) בשיעור המימוש של מקדמים מובטחים בכל גיל, בכפוף לתקרה של 100% מימוש. כאמור, אין להתייחס למימוש האופציה למקדם מובטח במסגרת תרחיש ביטולים.

4)        קטסטרופה בביטוח חיים

(א)     רקע: מודול קטסטרופות בביטוח חיים מוגבל להתחייבויות ביטוחיות הנגזרות משיעורי תמותה, ואשר לפיכך צפויות לגדול עקב עלייה כללית בשיעורי התמותה. המודול מכסה עלייה בשיעורי התמותה הנובעת מאירועים קיצוניים, שאינה מקבלת התייחסות הולמת במודולים האחרים של סיכוני ביטוח חיים.

(ב)      הבהרה: התרחיש המוצע בהנחיית QIS5 (של 1.5 פרומיל) מתאים גם לישראל. התרחישים הרלוונטיים לקטסטרופות בביטוח חיים כוללים כל אירוע שיכול להשפיע על שיעורי התמותה, ואשר אינו מקבל ביטוי ביתר התרחישים שכבר נכללים במודולים האחרים של סיכון חיים. לדוגמא, מגפה. יובהר כי מוות מתאונה אינו נכלל כאן, אלא בקטגוריית קטסטרופות ביטוח בריאות.

 

ה.       סיכוני שוק

1)        כללי

                                           א)          התייחסות למכשירים מגדרים

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, יש להכיר במכשירים מגדרים לצורך הפחתת דרישות הון אך ורק אם יועדו למטרות גידור ובמגבלת הקריטריונים המפורטים ב-SCR.12. עם זאת, קריטריונים אלו אינם בהכרח מספיקים למניעת הפחתה מלאכותית של דרישות ההון.

(2)      הבהרה:

(א)     התחשבות במכשירים מגדרים לצורך הפחתת דרישות ההון תוכר אך ורק במקרים בהם נרשם הפסד בגין נכס הבסיס עצמו, ועד לגובה ההפסד שנרשם בגין נכס הבסיס בלבד.

(ב)      אם הנכס אינו מוחזק למטרת גידור, יש להחיל עליו את תרחיש מניות.

(ג)       יש למלא פירוט נוסף בדבר סך הפחתת דרישות ההון בגין מכשירים מגדרים, בהתאם לגיליון דיווח 1 בקובץ הפירוט הנוסף.

                                           ב)          התחייבויות חוץ מאזניות

(1)      רקע: קיימים מקרים בהם לחברת ביטוח יש התחייבויות חוץ מאזניות להשקעות עתידיות, כגון התחייבות להשקעה עתידית בקרן השקעה, הרשאית "לקרוא לכסף" בכל עת ולהביא להתממשותה של ההתחייבות הפוטנציאלית.

(2)      הבהרה:

(א)     על חברת ביטוח לאמוד את סך ההשקעה שתידרש לבצע בפועל בשנה הקרובה בגין כל התחייבויותיה להשקעה, ולהחיל את כל התרחישים הרלוונטיים על 50% מאומדן זה[10].

(ב)     יש למלא פירוט נוסף אודות היקף ההתחייבויות החוץ מאזניות והסכומים שנכללו בתרחיש, בהתאם לגיליון דיווח 5 בקובץ הפירוט הנוסף (ראו נספח ה').

2)        סיווג נכסים כהשקעות אסטרטגיות בתרחיש מניות

                                        א)          רקע: לסיווג השקעה כאסטרטגית השפעה מהותית על דרישות ההון בגין תרחיש מניות, מאחר שלהשקעות אסטרטגיות תרחיש ירידה נמוך יותר (22% לעומת 30% לקטגוריית Global ו-40% לקטגוריית Other).

                                         ב)          הבהרה:

(1)      על מנת לסווג נכס כהשקעה אסטרטגית, עליו לעמוד בכל הקריטריונים הבאים:

(א)     חברת הביטוח רואה בהחזקה השקעה אסטרטגית.

(ב)     חברת הביטוח מחזיקה בחברה בשיעור המקנה לה השפעה מהותית על המדיניות הפיננסית והתפעולית של החברה.

(ג)       חברת הביטוח מחזיקה 20% או יותר, מסוג מסוים מאמצעי השליטה, מתוך זכויות בעלי העניין.

(ד)     מטרת ההחזקה אינה הפקת רווחים מעליית ערך המניות של החברה המוחזקת בטווח הקצר.

(2)      יש למלא פירוט נוסף אודות רשימת הנכסים שסווגו כהשקעות אסטרטגיות, בהתאם לגיליון דיווח 3 בקובץ הפירוט הנוסף.

3)        תרחיש ריבית

                                         א)          עקומי ריבית סטנדרטיים עבור תרחיש ריבית

(1)          רקע: הנחיית QIS5 מפרטת כללים לביצוע תרחישי עלייה וירידה בריבית על עקומי הריבית הבסיסיים במטבעות שונים. קיימת אי בהירות לעניין היישום של כללים אלו בפועל, והדבר עלול ליצור חוסר אחידות בביצוע תרחיש ריבית.

(2)          הבהרה: לנספח ג' מצורפים עקומי ריבית אחרי תרחיש ירידה ועלייה עבור העקום השקלי, הצמוד ועקומי האירו והדולר.

                                         ב)          פירוט נוסף על השפעת תרחיש ריבית

(1)          רקע: לתרחיש ריבית השפעות מורכבות על ענפי פעילות שונים, הפועלות לעיתים בכיוונים מנוגדים. הצגה מצרפית של תוצאות התרחיש מקשה על ניתוח התוצאות.

(2)          הבהרה: בשל מורכבות התרחיש ולצורך וידוא יישום אחיד בין חברות, יש למלא פירוט נוסף לעניין תרחיש ריבית, בהתאם לגיליון דיווח 2 בקובץ הפירוט הנוסף, תוך הבחנה בין השפעות התרחיש על ענפי פעילות שונים.

4)        דירוגי אשראי בתרחישי מרווח וריכוזיות

א)       רקע: לצורך חישוב דרישת ההון בסיכוני מרווח וריכוזיות, נקבעו פקטורים בהתאם לדירוג המנפיק או החוב, לפי העניין, כפי שדורג על ידי סוכנויות דירוג, כאמת מידה לסיכון הגלום בהם.

ב)        הבהרה:

(1)      דירוג פנימי ודירוג חיצוני

לעניין חישוב דרישות ההון בסיכוני מרווח וריכוזיות, לגבי הלוואות מותאמות (Tailor made) - במקרים בהם אין דירוג חיצוני, ניתן להשתמש בדירוג על פי מודל פנימי לדירוג אשראי המאושר על ידי הממונה על שוק ההון. כמו כן, ניתן להכיר בדירוג פנימי של גוף אחר, אם ההלוואה המותאמת עומדת בתנאי סעיף 8 בחוזר גופים מוסדיים שמספרו 2012-9-9. הטיפול יעשה באופן הבא:

(א)     אם נעשה שימוש בדירוג פנימי, יש לדווח בקובץ העזר לחישוב דרישת ההון בגין סיכון מרווח. לצורך הדיווח נוספה עמודה ייעודית לקובץ העזר (עמודה A).

(ב)      דירוגים פנימיים תקפים לעניין זה יהיו אך ורק לגבי הלוואות מותאמות שדורגו על פי המודל הפנימי שאושר על ידי הממונה על שוק ההון, לרבות הלוואות כאמור שניתנו טרם אישור המודל אך דורגו באמצעותו לאחר מועד מתן האישור (במידה שקיים לגביהן מידע מספק לצרכי מודל הדירוג).

(ג)       יש להתייחס כ-"לא מדורג" להלוואות מותאמות שמודל דירוג פנימי שאושר בידי הממונה על שוק ההון אינו מאושר עבורן.

(ד)      יש להתייחס כחשיפה בדירוג B ומטה (דרישת הון מקסימאלית) להלוואות מותאמות שניתן לדרג על פי מודל דירוג פנימי שאושר על ידי הממונה על שוק ההון, אך לא דורגו על פיו.

(2)      דירוג מקומי ודירוג בינלאומי

לעניין חישוב דרישות ההון בסיכוני מרווח וריכוזיות, טבלאות הדירוג יהיו תקפות גם לדירוג מקומי ללא צורך בהמרה לדירוג בינלאומי. לדוגמא, דרישת ההון בגין נכס המדורג AA בדירוג מקומי תחושב על פי הפרמטרים שנקבעו לנכס בדירוג זהה (AA) בינלאומי.

(3)      ריבוי דירוגים

אם קיימים מספר דירוגים עבור אותו נכס חוב או מנפיק, יש לקחת את הנמוך ביניהם.

5)        סיכון מרווח

                                         א)          אג"ח שהונפקו על ידי ממשלות זרות

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, לא קיימת דרישת הון בגין חוב שהונפק על ידי מדינות EEA. עם זאת, בפועל יש שוני גדול ברמת הסיכון להפסד בגין השקעה באג"ח של מדינות אלו, בדומה לשוני בסיכון הגלום בהשקעה באג"ח של מדינות שאינן מדינות EEA.

(2)      הבהרה: יש לחשב דרישת הון בגין כל חוב שהונפק על ידי מדינות זרות ובנקים מרכזיים זרים בהתאם לדירוגם, באמצעות הפקטורים המפורטים ב-SCR 5.89.

                                         ב)          הלוואות מותאמות (Tailor made)

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, הלוואות מותאמות יכולות להיכלל במודול צד-נגדי, המאפשר התחשבות בקיומן של בטוחות או במודול מרווח, המתחשב בדירוג ומח"מ בלבד. הדבר עלול ליצור חוסר עקביות בטיפול בנכסים בעלי סיכון דומה.

(2)      הבהרה: הלוואות מותאמות יכללו במודול מרווח בלבד. כאשר קיימות בטוחות המפחיתות את הסיכון הגלום בהן, הפחתה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בדירוג של האשראי.

                                          ג)           פיקדונות בבנקים

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, יש לטפל בפיקדונות בבנקים במודול מרווח בעוד שמזומנים ושווי מזומנים (פקדונות עד 3 חודשים) נכללים במודול צד נגדי. הדבר עלול ליצור חוסר עקביות בטיפול בנכסים בעלי סיכון דומה.

(2)      הבהרה: יש לטפל בכל הפיקדונות בבנקים במודול מרווח.

                                         ד)          דרישת הון בגין מוצרים מובנים

(1)      רקע: דרישת ההון בגין מכשירים מובנים בסיכון מרווח היא הגבוהה מבין תוצאת התרחיש על נכסי הבסיס לבין התוצאה על המכשיר עצמו (המתבססת על הדירוג והמח"מ שלו). עם זאת, חישוב תוצאת התרחיש על נכסי הבסיס עלול לעתים להצריך משאבים ניכרים.

(2)      הבהרה: בכפוף לשיקולי מהותיות, יש לחשב את דרישת ההון גם בגין נכסי הבסיס של מכשירים מובנים, כדי לשקף באופן טוב יותר את הסיכון הגלום במוצרים אלו.

                                         ה)          תעודות סל וקרנות נאמנות אג"חיות

(1)      רקע: לצורך החלת תרחיש מרווח על תעודות סל וקרנות נאמנות אג"חיות, יש צורך לייחס להן דירוג משוקלל ומח"מ. עם זאת, הדירוג והמח"מ המשוקללים של תעודות סל וקרנות נאמנות הם לעתים קשים לחישוב, ולא תמיד ניתן לסמוך על המהימנות של הדירוג והמח"מ המחושבים על ידי מנהל הקרן או מנפיק תעודת הסל.

(2)      הבהרה: יש להשתמש בדירוג או מח"מ משוקללים המסופקים על ידי מנהל קרן נאמנות או מנפיק תעודת סל, רק כאשר הם מהימנים. כאשר יש יסוד סביר לפקפק במהימנותם, יש לבצע חישוב עצמאי, או להריץ על את תרחיש מניות הרלוונטי על הקרן או התעודה.

6)        סיכון ריכוזיות

                                         א)          נכסים רלוונטיים לתרחיש ריכוזיות

(1)      רקע: על פי הנחיית QIS5, יש לכלול בתרחיש ריכוזיות את כל הנכסים שנכללו בתרחיש מניות, מרווח ונדל"ן, למעט חברות בת וחוב ממשלתי.

(2)      הבהרה:

(א)     תרחיש ריכוזיות אינו כולל אחזקות בחברות בת.

(ב)     אין לכלול נכסים המוחזקים בגין חוזי ביטוח תלויי תשואה.

(ג)       אין לכלול חשיפות ישירות לממשלת ישראל ולבנק ישראל, כגון אג"ח מדינה, מק"מ ופיקדונות חשכ"ל.

(ד)     יש לכלול את כל החשיפות לחברות ממשלתיות כקבוצה אחת.

(ה)     אין לקחת בחשבון חשיפה לחברות מנהלות של קרנות נאמנות אך יש לקחת בחשבון חשיפות לחברות המנפיקות תעודות סל.

(ו)       כאשר מאחורי נכס כלשהו עומדת יותר מקבוצת לווים אחת, יש להתחשב בכל אחת מהקבוצות, תוך ביצוע ספירה כפולה במידת הצורך (גישת (Many to many.

                                           ב)        חישוב דירוג משוקלל

(1)      רקע: לצורך ביצוע תרחיש ריכוזיות יש לקבוע דירוג משוקלל לכל קבוצה, כאשר השקלול נקבע בהתאם ל-SCR 5.110. עם זאת, קיימים נכסים, כגון מניות, אשר אין להם דירוג.

(2)      הבהרה: כאשר חשיפה לקבוצה כוללת נכסים לא מדורגים, יש לייחס לנכסים אלו דירוג השווה לערך הנמוך מבין דירוג המנפיק לבין הדירוג הנמוך ביותר של אג"ח שהנפיק.

                                            ג)         חשיפה לקבוצות מנפיקים עקב החזקה באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות

(1)      רקע: החשיפה האפקטיבית לקבוצת מנפיקים יכולה לגדול עקב החזקה באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל הכוללות נכסים המונפקים על ידי אותה קבוצה.

(2)      הבהרה: יש להתחשב בחשיפה לקבוצה בתוך מדדי תעודות סל וקרנות נאמנות אם היא מהווה מעל 10% מאותה תעודה או קרן.

 

ו.         סיכוני צד נגדי

1)          חובות "מסוג 1"

                                       א)            דירוג מקומי ודירוג בינלאומי בחובות מ"סוג 1"

(1)          רקע: דרישת ההון בגין סיכון צד נגדי מבוססת על הסתברות לחדלות פירעון של צד נגדי המותאמת בהנחיית 5QIS לסולם דירוג בינלאומי.

(2)          הבהרה: עבור חוב בעל דירוג בינלאומי, יש להשתמש בהסתברות המתאימה על פי הטבלה בהנחיית 5QIS. אם לחוב קיים רק דירוג מקומי, יש להמיר אותו לדירוג בינלאומי על פי טבלאות ההמרה של סוכנויות הדירוג המקומיות.

                                       ב)            דרישת הון לפי סוגי חשיפות מ"סוג 1"

(1)          רקע: גיליון העזר עבור סיכון צד נגדי נועד לחשב את דרישת ההון בגין כל סוגי החשיפות הכלולות בסוג 1.

(2)          הבהרה: לצורך בחינת דרישת ההון לפי סוגי חשיפה מסוג 1, יש לציין בעמודה B את שם הצד הנגדי. כמו כן, נוספה עמודה A בה יש להזין את סוג החשיפה.

                                        ג)             צד נגדי שהוא מבטח משנה

(1)          רקע: המודול מפנה לחישובים מסוימים המתבססים על פקטורים הנגזרים נתוני יחס כושר הפירעון (Solvency ratio) ועמידה בMCR- של מבטחי משנה. כל זמן שהדירקטיבה אינה בתוקף, הנתונים אינם זמינים.

(2)          הבהרה: כל זמן שהנתונים אינם זמינים, יש להתייחס לצד נגדי כאמור כצד נגדי שאינו תחת משטר Solvency II, ולפיכך, הפקטור שיילקח בחשבון יהיה 4.175%.

                                       ד)            חשיפה לפי קבוצות דירוג

(1)          רקע: לעניין מבטחי משנה, הנחיית QIS5 מאפשרת לחשב את השפעת הפחתת הסיכון באמצעות פישוט (SCR.6.56) המקטין את מספר החישובים על ידי קיבוץ הצדדים הנגדיים לקבוצות, חלף ביצוע חישוב נפרד עבור כל צד נגדי.

(2)          הבהרה: הקיבוץ יבוצע ברמה של קבוצות דירוג לכל ענף ולא ברמת מבטח משנה בודד, על פי נתוני החשיפה לפי טופס 9 ליום 31/12/2011. לגבי חוזי ביטוח משנה, שנכרתו עד ליום 31.12.03, ואשר מדווחים בטופס 9 לפי ברוקרים - אם לא ידוע דירוג מבטח המשנה, ניתן לקחת בחשבון PD בגין דירוג BBB.

                                       ה)            צד נגדי שהוא מבטח משנה בביטוח בריאות

(1)          רקע: המודול מתייחס מפורשות רק לביטוח כללי ולביטוח חיים, אך אינו מתייחס לביטוח בריאות.

(2)          הבהרה: יש לסווג ביטוח משנה בביטוח בריאות לעניין זה בדומה לאופן הסיווג של ההתחייבויות הביטוחיות. היינו, ביטוח משנה בביטוח בריאות הדומה לביטוח חיים (SLT) יטופל כביטוח משנה בביטוח חיים ואילו ביטוח משנה בביטוח בריאות הדומה לביטוח כללי (Non-SLT) יטופל כביטוח משנה בביטוח כללי.

                                        ו)             הלוואות למימון פוליסות רכב חובה

(1)          רקע: הנחיית QIS5 (סעיף SCR 6.4) מגדירה בפירוש את סוג הנכסים שיסווגו כסוג 1 בסיכון צד נגדי. ישנה אי-בהירות בסיווג ובדירוג של הלוואות למימון רכב חובה.

(2)          הבהרה:

(א)      הלוואות למימון פוליסות רכב חובה יסווגו כסוג 1 בסיכון צד נגדי.

(ב)      אין להמיר לדירוג בינלאומי חברות כרטיסי אשראי המדורגות בדירוג מקומי ומגובות על ידי בנקים בעלי דירוג מקומי.

2)          צד נגדי - חובות "מסוג 2"

א)         סיווג חובות כחובות מסוג 2

(1)          רקע: בהנחיית QIS5, מוגדרות החשיפות לצד נגדי שיסווגו לקבוצת החובות "סוג 2" ויטופלו בהתאם. יש צורך להבהיר כיצד לחשב את החשיפות הרלוונטיות לנכסים בשוק הישראלי.

(2)          הבהרה:

(א)     בחובות מסוג 2 יש לכלול גם סכומים לקבל[11], הלוואות לעובדים, הלוואות מובטחות במשכנתא, הלוואות לסוכנים, הלוואות מובטחות בפוליסות ומקדמות לספקי שירות.

(ב)      בהלוואות כנגד פוליסות ובהלוואות לסוכנים, החשיפה הרלוונטית היא החשיפה מעבר לשווי הנכס המוכר[12].

(ג)       יש להפחית מגובה החשיפה של הלוואות בפיגור את ההפרשה לחובות מסופקים.

ב)         הגדרת חובות בפיגור מתוך חובות מסוג 2

(1)          רקע: על פי הנחיית QIS5 (פסקה SCR.6.9), קיימת הבחנה בין חשיפות מסוג 2 שהן חובות בפיגור[13] של מתווכים (הפרמטר E_past-due) לבין יתר החשיפות מסוג 2 (הפרמטר E).

(2)          הבהרה:

(א)     חובות מעבידים וחובות סוכנים הנמצאים בפיגור של מעל 3 חודשים, יכללו בסכום של E_past-due.

(ב)      חוב של מעביד בפיגור "טכני" של מעל שלושה חודשים, הנובע מהתניה חוקית או מסיבות בירוקרטיות שאינן בשליטת הלווה או המלווה, או מתנאי התקשרות המוסדרים בחוזה בין הלווה למלווה, לא ייכלל בתור E_past-due. לפיכך, ספירת שלושת החודשים לסיווג החוב כחוב בפיגור תחל רק אם עבר המועד להחזר, הקבוע בהתניות האמורות לעיל.

ז.         סיכון תפעולי

1)        רקע: לצורך חישוב דרישת ההון בסיכון תפעולי, נוסחת המודל הסטנדרטי כוללת את המשתנה Exp_ul, השווה ל-25% מההוצאות השנתיות בגין פוליסות תלויות תשואה (Unit linked).

2)        הבהרה: סכומי ההוצאות השנתיות בגין פוליסות תלויות תשואה שיובאו בחשבון לצורך דרישת ההון, הם הסכומים המופיעים בטופס A14 בשורה 105 בגיליון בגין טורים D, F, H.

נספח ב' – שינויים בקובץ הדיווח הראשי ובקבצי העזר

1.        הקדמה

בקובץ הדיווח הראשי ובקבצי העזר (Helper tabs) נערכו מספר שינויים ביחס לקבצים בהם נעשה שימוש ב-QIS5. שינויים אלו נועדו לשקף את ההבהרות המופיעות בנספח א', להתאים את הקבצים למאפייני השוק הישראלי ולהגביר את העקביות והבהירות. פירוט השינויים המלא על פי חלוקה לגיליונות מופיע להלן.

 את הקובץ המתוקן ניתן למצוא בקישור הבא, תחת הכותרת IQIS:

http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/Solvency2.asp?8

 

2.        שינויים בקובץ הדיווח הראשי

א.       גיליון I.Valuation

גיליון זה מיועד להצגת תמצית נתונים על נכסים, התחייבויות והון מוכר, וקיימת חפיפה בינו לבין גיליונות אחרים בקובץ הדיווח הראשי. חפיפה זו יוצרת סיכון לחוסר עקביות ביחס לנתונים זהים בגיליונות שונים, ועל כן בוצע קישור בין תאים שונים בגיליון I.Valuation לבין התאים הרלוונטיים בגיליונות אחרים. בנוסף, נחסמו שדות שנועדו להכיל נתונים שאינם רלוונטיים לישראל, בוצעו התאמות שנועדו לשקף את כללי חוזר "הון עצמי מוכר של מבטח", ובוצעו שינויים בחישוב הרכב ההון המוכר כדי להתאימו להנחיית IQIS בנושא הצגת EPIFP.

 

 

ב.        גיליון Participations

גיליון זה נועד להציג פירוט נוסף לגבי חברות מוחזקות של חברת הביטוח המדווחת. השינויים שבוצעו בו נועדו לאפשר הצגה של השינויים במעבר למאזן כלכלי, להגביר התאמה למונחים ולמאפייני השוק הישראלי, ולאפשר הפחתת החזקות במוסדות אשראי ופיננסים מחישוב ההון המוכר.

 

 

 

ג.         גיליון I.Own funds items details

גיליון זה נועד להכיל פירוט נוסף לגבי רכיבי הון עצמי מורכב. המבנה שלו נועד לשקף את כללי QIS5 להכרה בהון, ואת רכיבי ההון הנהוגים באירופה. אלו אינם זהים לכללים החלים בישראל, והגיליון תוקן כדי לשקף זאת. עקב כך נוסף גם גיליון חדש המשמש לחישוב ההון המוכר בהתאם לכללים החלים בישראל (ראו בהמשך).

 

 

ד.        גיליון SF.SCR_G

גיליון זה נועד להציג את תוצאות התרחישים המפורטים בהנחיית QIS5. חלק מהם אינו רלוונטי לישראל, ומרבית התיקונים מיועדים לשקף זאת.

 

 

ה.       גיליון I.QIS5 insurance obligations

גיליון זה מיועד להציג את ההתחייבויות הביטוחיות ורכיבים שונים הנכללים בהן. השינויים שבוצעו בו נועדו לשקף את הנחיית IQIS לעניין שיטת החישוב הסטנדרטית למרווח סיכון, ולחסום תאים שאינם רלוונטיים לישראל.

 

ו.         גיליון I.Current situation

תאים D11-D14 נועדו לשקף עמידה בכללי משטר Solvency 1. כללים אלו אינם רלוונטיים לשוק הישראלי, ולכן התאים נחסמו.

 

ז.         גיליונות שהוסתרו

קיימים מספר גיליונות בקובץ הדיווח הראשי, אשר אינם רלוונטיים למאפייני השוק בישראל. לצורך פישוט העבודה על הקובץ, גיליונות אלו הוסתרו בשלמותם.

 

 

ח.       הוספת גיליון חדש - חישוב הון מוכר ויחס הלימות הון

גיליון זה הינו גיליון חדש שנוסף לקובץ הדיווח הראשי כדי לחשב ולהציג את ההון המוכר, בהתבסס על כללי חוזר "הון עצמי מוכר של מבטח", תוך שימוש בנתונים הנמשכים מגיליונות אחרים. כמו כן, לצורך ניתוח ובדיקת רגישות, הגיליון כולל חישוב של יחס כושר הפירעון (Solvency ratio) בשלושה מקרים:

1)          הכרה מלאה ב-EPIFP כהון ראשוני בסיסי.

2)          ללא הכרה ב-EPIFP.

3)          הכרה בשיעור משתנה מתוך EPIFP כהון ראשוני בסיסי.

לצורך השוואה, יש להזין את סך ההון המוכר ואת סך ההון הנדרש על פי המשטר הקיים בתאים J21 ו-22J.

 

ט.       טבלאות מעבר בין גיליון I.Valuation לבין גיליונות I.Insurance obligations ו- I.Current situation

כאמור, בשורה 7 בלוח ב'-1, בגיליון I.Valuation קושרו מספר תאים מתוך טבלה 2 לנתונים בגיליונות I.Current situation ו-I.Insurance obligations. לוח ב'-7 מפרט את הקישורים לגיליון I.Insurance obligations ובלוח ב'-8 מוצגים הקישורים לגיליון I.Current situation.

 

 

 

3.        שינוים בקבצי העזר

גם בקבצי העזר בוצעו שינויים המשקפים את ההבהרות וההתאמות הנדרשות לישראל. להלן רשימת השינויים:

א.       בקובץ העזר לחישוב דרישת ההון בגין סיכון מרווח, נוספה עמודה חדשה (עמודה A), בה יש לציין האם נעשה שימוש בדירוג פנימי לצורך החישוב.

ב.        בקובץ העזר לחישוב דרישת ההון בגין סיכון צד נגדי, בגיליון CDR, נוספה עמודה חדשה (עמודה A), בה יש לבחור מתוך רשימה את סוג החשיפה.

 

נספח ג' - פרמיית נזילות ועקומי ריבית

למסמך זה מצורף קישור לקובץ excel הכולל 36 עקומי ריבית. העקומים מתבססים על 4 עקומי בסיס (ריאלי, שקלי, דולר ואירו), אשר על כל אחד מהם בוצעו תרחישי עלייה וירידת ריבית, ולכל תוצאת תרחיש נוספה פרמיית נזילות בשלוש דרגות (0%,50%,100%). את העקומים ניתן למצוא תחת קבצי העזר בקישור הבא:

http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/Solvency2.asp?8

 

עקומי השקל הבסיסיים המופיעים בקובץ נבנו ע"י חברת "מרווח הוגן" באמצעות שיטת Forward Spline, על בסיס נתוני ריבית על אג"ח ממשלתיות. אורך העקומים 135 שנים. פרמיית אי-הנזילות שנוספה להם (בשיעורים שונים), חושבה באמצעות נוסחת ה-Proxy של פורום CRO-CFO, המוצגת להלן[14]:

המרווח ( ) שהוצב בנוסחת ה-Proxy עבור העקום השקלי והצמוד, חושב על ידי חברת "מרווח הוגן", כממוצע יומי של המרווח החציוני של אגרות החוב הנכללות במדד תל בונד 20, במהלך הרביע האחרון של דצמבר 2011. פרמיית הנזילות שחושבה אינה מתווספת לכל אורך העקום, אלא מופחתת, החל מנקודת זמן מוגדרת, בהדרגה בקו ישר במשך 5 שנים, עד להתאפסותה. בעקום הצמוד מתחיל תהליך האיפוס בשנת 2023, ובעקום השקלי בשנת 2020. עבור עקומי הדולר והאירו, פרמיית הנזילות נותרה ללא שינוי ביחס ל-QIS5.

 

נספח ד' – אסון טבע בביטוח כללי – רעידת אדמה

בנספח זה מובא אופן חישוב דרישות ההון בגין סיכון אסון טבע בביטוח כללי, לצורך ביצוע IQIS. אסון הטבע הרלבנטי עבור מדינת ישראל הוא רעידת אדמה, ולכן אין צורך לחשב דרישות הון בגין סיכוני אסונות טבע אחרים. כמו כן, יובהר כי נוסחת החישוב המוצעת היא גרסה ראשונית.

החישובים המפורטים בהמשך נספח זה, מיועדים להניב שני נתונים שיש להציב בקובץ הדיווח הראשי, לפי ההוראות המפורטות בסעיף 4 לנספח זה. הנתונים לחישוב הם:

א)      Cat_{Earthquake_g}: החשיפה ברוטו של חברת הביטוח לסיכון רעידת אדמה בביטוח כללי.

ב)      Cat_Mitigation: היקף הצמצום בחשיפה של החברה, הצפוי לנבוע מחוזי ביטוח-משנה.

בסעיפים הבאים יתוארו שלבי החישוב.

1.       קלט:

א.       TIV_zone: הסכום המבוטח (Total insured value) באזור נתון.

ב.        F_zone: מקדם נזק, המשויך לאזור מוגדר (ראו לוחות 7 ו-8).

החלוקה לאזורים, לצורך חישוב המשתנים, תיעשה באחת משתי הדרכים הבאות:

א.       חלוקה לשלושה אזורים גיאוגרפיים (Zones): צפון, מרכז, ירושלים ודרום (קישור לפירוט על שיוך היישובים השונים לאזורים הגיאוגרפיים מצורף בהמשך הנספח).

ב.       חלוקה לאזורי CRESTA.

חברת ביטוח רשאית לבחור את החלוקה לאזורים בהתאם לנתונים הזמינים אצלה. יש להשתמש בערכי F_zone בהתאם לחלוקה שנבחרה.

2.       נוסחה לחישוב:

 

3.       מקדמי נזק (F_zone):

א.       בחלוקה לאזורים גיאוגרפים