פנסיוני וביטוחי
העדר זיקה בין יועץ פנסיוני לבין יצרן המוצר הפנסיוני בייעוץ פנסיוני |
|||||||||
אוגוסט 2014 בתוקף סמכותי לפי סעיף 31(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הייעוץ"), ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, אני מורה כדלקמן: אחד מעקרונות היסוד של חוק הייעוץ הוא העדר זיקה בין יועץ פנסיוני לבין יצרן המוצר הפנסיוני שלגביו הוא מייעץ (להלן: "הגוף המוסדי"), וזאת בכדי להבטיח ייעוץ אובייקטיבי וחף מניגוד עניינים. במצב דברים שבו הבנק משמש הן כיועץ פנסיוני והן כמתפעל של גוף מוסדי, עשוי להתעורר חשש שמניעים זרים ישפיעו על שיקול דעתו של היועץ הפנסיוני במסגרת הליך הייעוץ הפנסיוני. כך לדוגמה, עלול היועץ הפנסיוני להעדיף גוף מוסדי שחתום עמו על הסכם תפעול על פני גוף מוסדי שאינו קשור עמו בהסכם תפעול, וזאת בניגוד לחובות המוטלות עליו לפי חוק הייעוץ. א.תוכן השירות הסכם התפעול לא יתייחס לפעילויות שכלולות במסגרת חובותיו ופעולותיו של היועץ הפנסיוני לפי חוק הייעוץ לרבות כל הקשור להפצתו של המוצר הפנסיוני (כגון: החתמתו של לקוח על טפסי הצטרפות למוצר פנסיוני והעברתם לגוף המוסדי, דיווח של היועץ ללקוח לגבי החיסכון באמצעות המוצר הפנסיוני שאינו דיווח של הגוף המוסדי וכדומה), ולא יכלול התייחסות לפעילות שאינה קשורה לניהול או לתפעול של הגוף המוסדי (כגון: מתן שירותי קניה ומכירה של ני"ע וכדומה). 5) קבלת בקשת הפקדה של כספים בעד עמית בשל מוצר פנסיוני, מעמית או ממעסיק. לעניין זה, קבלת בקשת הפקדה של כספים בעד עמית לא תכלול הפקדה שמקורה בהצטרפות עמית לראשונה למוצר פנסיוני, הפקדה חד פעמית בשל מוצר פנסיוני, או בקשה להעברת כספים למוצר הפנסיוני ממוצר פנסיוני אחר, או ממסלול במוצר הפנסיוני למסלול אחר. אין בהוראה זו כדי למנוע הפקדת כספים על ידי עמית לחשבונו בחברה המנהלת, לרבות הפקדה חד-פעמית, וזאת כל עוד ניתן לבצע את ההפקדה באמצעות הפקדה בנקאית רגילה מחשבון עובר ושב של העמית, ואשר אינה כרוכה במילוי טופס של החברה המנהלת. התמורה השנתית שנקבעה בהסכמי תפעול עבור כל השירותים הניתנים לגוף המוסדי על ידי היועץ הפנסיוני תינתן רק עבור השירותים האמורים ובכל מקרה אינה עולה על 0.1% משווי סך כל הנכסים המנוהלים על ידי הגוף המוסדי שבגינם ניתנים שירותי התפעול; אולם לגבי הסכמי תפעול שנכרתו לפני יום 8.2.06, אפשר שהתמורה השנתית לפיהם תעלה על 0.1% משווי סך כל הנכסים המנוהלים על ידי הגוף המוסדי, ובלבד ששווי סך כל הנכסים המנוהלים על ידו אינו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים ושסך התמורה השנתית כאמור לא תעלה על 50,000 שקלים חדשים. 1) יועץ פנסיוני לא ייתן משקל במתן הייעוץ הפנסיוני והפצתו לגבי מוצר פנסיוני של גוף מוסדי, להיותו קשור בהסכם תפעול עם הגוף המוסדי ולא יתנה ייעוץ או הפצה כאמור בהתקשרות בהסכם תפעול עם הגוף המוסדי. מי שעוסק מטעם יועץ פנסיוני במתן ייעוץ פנסיוני או בפעילות הנלווית לייעוץ כאמור, לא ייטול כל חלק במתן שירותים במסגרת הסכם תפעול עם גוף מוסדי או בפעילות הנלווית להסכם כאמור. יובהר כי גביית תשלום עבור פעולה הנלווית לעסקה שבגינה ניתן לקבל עמלת הפצה לפי סעיף 19(א)(2) לחוק הייעוץ, מהווה חלק מהשירות שעבורו נגבית עמלת ההפצה ועל כן לא ניתן לגבות עבורה תשלום נוסף. עוד יובהר כי נראה בכל התקשרות בהסכם תפעול בין יועץ פנסיוני לבין חברה מנהלת של קרן פנסיה שלא נדרשה לשירותי תפעול חיצוניים ביום 8.2.06 כחלק בלתי נפרד מהפצת קרן הפנסיה (ועל כן לא ניתן יהיה לגבות בשל הסכם כאמור תשלום מעבר לעמלת הפצה שמשלמת החברה המנהלת ליועץ). הוראות חוזר זה יחולו על יועצים פנסיוניים ועל כל קופת גמל כהגדרתה בחוק קופות גמל. מובהר בזאת כי האמור חל גם לגבי קרן השתלמות וקופת גמל שאינה קשורה בהסכם הפצה עם התאגיד הבנקאי. תחילתו של חוזר זה ביום פרסומו. חוזר סוכנים ויועצים 2006-10-2 "הסכמים למתן שירותים" וחוזר סוכנים ויועצים 2011-10-5 "הסכמים למתן שירותים – עדכון שני" – בטלים. לאור האמור עולה השאלות הבאות : ( נערך "פורשור מומחים") 1. האם "ייעוץ למעביד" אמנם מיטיב עם העובדים? כנראה שלא! א. אינו נחשב לייעוץ פנסיוני כחוק. ב. כנראה יש זיקה בין משלם שכר היועץ (המעביד) לבין היועץ וכך סבירה פגיעה באינטרס של העובד. ג. תיתכן זיקה בין היועץ לגוף מוסדי (חברות ביטוח, קופ"ג וכו') ומכיוון שאין מדובר בייעוץ פנסיוני כחוק והיעדר חוזה ייעוץ פנסיוני אין מניעה לקבלת עמלות ע"י היועץ ואין חובת שקיפות וגילוי נאות בנושא זה. ד. סבירות רבה לניגוד אינטרסים בין המעביד שחפץ בנוחות וסדר תוך העברת הכספים לגוף אחד עימו יש הסכמות ולא בהתאם לצרכי הלקוח. ה. גם במקרה דמי ניהול מוזלים סבירות רבה לאי התאמת המוצר לעוד וכך שכרו יוצא בהפסדו –ובגדול! 2. האם אין הטעיה של ציבור רחב בנושא "ייעוץ פנסיוני"? א.בסקר מדגמי עולה כי מרבית העובדים מבלבלים בין "ייעוץ פנסיוני למעסיק" לבין ייעוץ פנסיוני כחוק. ב. בסקר מדגמי עולה כי רוב המנהלים, חשבי שכר, מנהלי כספים ומשאבי אנוש אינם מודעים להבדלים הנ"ל ולכל האמור לעיל וסבורים כי ייעוץ זה מועיל לעובדים. 3. האם יש מקום להדרכות ואזהרות לעובדים אודות ההבדלים וזכויותיהם בחוק. א. מרבית העובדים אינם מודעים אפילו לזכותם בחוק מזה למעלה מ-8 שנים לבחירת הגוף הפנסיוני, המכשיר הפנסיוני –ביטוחי המתאים לצרכיהם, בחירת מסלולי השקעה ואפילו קבלת ייעוץ בלתי מוטה תוך כריכת הסכם ייעוץ פנסיוני עם חברות בעלות רישיון ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. ב. המנהלים, חשבי שכר, מנהלי כספים ומשאבי אנוש אינם מודעים אפילו לזכותם הם ולזכות העובדים לבחירת הגוף הפנסיוני, המכשיר הפנסיוני –ביטוחי המתאים לצרכיהם, בחירת מסלולי השקעה ואפילו קבלת ייעוץ בלתי מוטה תוך כריכת הסכם ייעוץ פנסיוני עם חברות בעלות רישיון ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ג. מרבית העובדים והמנהלים מבלבלים בין הזכות לבחור את סוכן /סוכנות הביטוח לבין הזכויות בבחירת המוצר והזכות לבחירת סוכן במקרה של אי-אפשרות הפקדות כמבוקש ע"י העובד. |
|||||||||
|
|||||||||
צור קשר |
