נוכח התקדמות עולם הרפואה והתארכות תוחלת החיים, גדל הצורך בתכנון פנסיוני בלתי מוטה, הגברת התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני, הפחת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון, והגברת המודעות לחשיבות ייעוץ בלתי מוטה בתחום הביטוח האישי והמשפחתי באופן שימנע תשלומים מיותרים, כפולים או חסרי תוקף לאורך עשרות שנים תוך פגיעה ברמת החיים הנוכחית והחיסכון והזדקקות לקצבאות מטעם המדינה במקרה מחלה או פרישה. המדינה, עקב רצונה לעודד הציבור לבטח עצמו כנגד אירועים של פגיעה בכושר השתכרות, מוות וכן לעודד הציבור לחסוך סכומים לטווח ארוך, מעניקה הטבות מס לחוסכים ובעצם מוותרת על הכנסות כיום לשם העברת האחריות על הציבור וכהשקעה מראש שנועדה להקטין ככל האפשר קריסה כלכלית של משפחות ונפילתן על כתפי הקופה הציבורית. לבחירת מסלולי החיסכון הפנסיוני ותמהיל המיגונים הביטוחיים בהם באופן מקצועי נטול הטיה, חשיבות רבה עקב יוקר המגונים והשתנות הדרסטית של עלותם לאורך השנים באופן הנוגס בהתקדמות החיסכון והפגיעה ברמת החיים המובטחת והדרושה בעולם בו תוחלת חיים ארוכה, הולכת ועולה תוך בזבוז תשלומים כפולים, מיותרים ( לעומת צרכים) ועל אלמנטים ביטוחיים שהסתברותם קטנה לעומת ההסתברות לחיים ארוכים. לכן, אופן הבדיקה במקרה של אדם נשוי ראוי שייעשה תוך בדיקת מכשירים פנסיוניים וביטוחיים של שני בני הזוג משום האפשרות של קיום כיסוי ביטוחי של יחיד בתוכניות של בן/בת זוגו והסיכון שבתשלום כפול או עודף על הצורך לאורך עשרות שנים. לאחר החקיקה בדבר חובת הפרשה לביטוח פנסיוני, מהווה ההוצאה של משפחה למעלה מ-40% מהכנסתה ברוטו מידי חודש לאלמנטים כמו : ב. לאומי, מס בריאות, גמל, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח מוות ושארים, קרן השתלמות וביטוחים פרטיים בתחום הבריאות, כלומר אלפי ₪ מידי חודש ל"סל קניות" הנתון לחסדי המשווקים וללא שום כלים בידי האזרח לבחינת הצרכים והפתרונות הראויים לו עפ"י מעגל חייו. היקף תשלומים מיותרים לביטוח עקב השתנות הפרמיה לאורך השנים מסתכמת בערכים של מאות אלפי שקלים, לדוגמא: תשלום מיותר של ריסק בפרמיה התחלתית של כ-100 ₪ בהשתנות ממוצעת של 4 פעמים לאורך 20 שנה בלבד, משמעותו פגיעה בחיסכון המצטבר של כ-155,000 ₪ ( 100 ₪ X 4 = 400 ₪ , + 3.5% ריבית שניתי X 20 שנה). מרבית הציבור משלם תשלומי כפל, תשלומים מיותרים ותעריפים לא ברורים גם למכשירים פנסיוניים, גם לביטוחי בריאות וסיעוד במסגרת השב"ן, בביטוחים פרטיים ולביטוחים קולקטיביים המסתכמים מידי חודש מאות שקלים. בשנת 2004 הוקמה "ועדת בכר" בראשות ד"ר יוסי בכר מנכ"ל משרד האוצר דאז. צוות העבודה מונה ע"י שר האוצר לשם גיבוש המלצות על פעולות הנחוצות לשם ביסוס מבנה תחרותי בשוקי ההון והכספים בישראל ולפתרון בנושא ניגוד האינטרסים הקיים בשוק הפנסיוני בישראל והחשש כי הטבות המס הניתנות אינן משיגות את יעדן ובפועל חלק ניכר מהן ומהכספים המופקדים ע"י הציבור מעשיר בפועל את קופות הגופים המוסדיים ושלוחיהן קרי סוכנים ומשווקים, בעוד הציבור נותר ללא מענה הולם ויזדקק שוב לתמיכת המדינה. מסקנות הוועדה פורסמו וכללו המלצות להפרדת הבנקים מאחזקותיהם בקופות הגמל, השתלמות וקרנות הנאמנות. נקבעו הפרדה ורישוי בין הייעוץ הפנסיוני ולבין השיווק הפנסיוני באופן שינטרל את ניגוד האינטרסים הקיים בין הסוכנים והמשווקים לבין החוסכים. מוך הבנה של ניגוד האינטרסים הקיים בין מי שמייצגים ושלוחיהם של חברות הביטוח והגופים המוסדיים דהי