ממצאי ביקורות ודיווח עבירות

כ"ד באדר ב' התשע"ד
26 במרץ 2014

שה. 2014-6037

עמדת ממונה

ממצאי ביקורות רוחב בנושא שיווק פנסיוני - טיוטה

1.        כללי

תהליך התאמת אפיק חיסכון לטווח ארוך הוא בעל חשיבות מכרעת לפרט ומשפיע באופן מהותי על אורח ואיכות החיים בגיל פרישה. מכאן, נודעת חשיבות רבה לתהליך שיווק פנסיוני אפקטיבי בבחירת והתאמת המוצר הפנסיוני המתאים לצרכיו והעדפותיו של הלקוח. על ההליך להתבצע לפי סדר הפעולות הנדרש על פי החוק, קרי, הכרת הלקוח ובירור צרכיו, בחירת המוצר והיצרן המתאימים ביותר ללקוח, השלמת ההליך והפקת מסמך הנמקת המלצה שעל בסיסו אמור הלקוח לקבל את החלטתו בנוגע לחסכונותיו הפנסיוניים.

הוראות בעניין זה באו לידי ביטוי בסעיפים 12, 13 ו- 14 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 (להלן: " חוק הייעוץ" ), ובהוראות חוזר סוכנים ויועצים 2009-10-1 "הוראות לעניין מסמך הנמקה ומסירתו ללקוח" (להלן: "החוזר "), העוסק באופן עריכת מסמך ההנמקה והמידע המינימלי שיש לכלול בו, וכן במשך הזמן שבו על בעל רישיון, כהגדרתו בחוק הייעוץ (להלן: "בעל רישיון" ), לשמור העתק ממסמך ההנמקה.

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: " האגף ") ערך בשנים 2011-2013 ביקורות בקרב בעלי רישיון לבחינת אופן התנהלותם בשיווק מוצרים פנסיוניים ועמידתם בהוראות הדין האמורות. מסמך זה מפרט את הממצאים העיקריים, תוך פירוט מקרים של יישום לקוי ויישום ראוי.

יודגש כי המסמך אינו משקף את כלל הממצאים שעלו, אלא רק את העיקריים, במטרה לשקף את עמדת הממונה לגביהם וכדי לתרום לשיפור התנהלות בעלי רישיון בנושא זה ואין בו כדי לגרוע מכל חובה על פי כל דין.

2.        ממצאים

2.1.   ליקויים בהליך בירור צרכי לקוח

·          סעיף 12 לחוק הייעוץ: "בעל רישיון יתאים את הייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני שהוא נותן ללקוח לצרכיו של כל לקוח, ויבחר את סוג המוצר הפנסיוני, את המוצר הפנסיוני ואת הגוף המוסדי המתאימים ביותר ללקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות החיסכון שלו באמצעות המוצר הפנסיוני, את מצבו הכספי דרך כלל, את החיסכון הקיים שלו באמצעות מוצרים פנסיוניים ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגביהם".

·          סעיף 3(א) לחוזר: "מסמך ההנמקה יכלול את כל מאפייני הלקוח הרלוונטיים לעניין הייעוץ או השיווק הפנסיוני, לרבות מטרות החיסכון שלו באמצעות מוצר פנסיוני (ובכלל זה גם את המאפיינים שמגדירים את מידת הסיכון המועדפת עליו), החיסכון הקיים שלו באמצעות מוצרים פנסיוניים, מצבו הכספי דרך כלל ושאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח התבקש והסכים למסור מידע לגביהם."

יישומים לקויים :

                       א.          בביקורות נמצאו ליקויים בהליך בירור הצרכים ותיעודם על ידי בעל רישיון טרם מתן המלצה ללקוח, בין היתר, כמפורט להלן:

1)       לא נערך בירור אודות מאפיינים אישיים של הלקוח כגון: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים,   סוג עיסוק, גובה שכר וכו';

2)       בירור צרכים חלקי וחסר בנוגע למצבו הכספי של הלקוח דרך כלל, המוצרים הפנסיוניים הקיימים ברשותו ותנאיהם (לרבות שיעור דמי הניהול), רמת הסיכון המועדפת עליו ומטרות החיסכון שלו;נמצאו מקרים בהם לא בוצע כלל תהליך של בירור צרכים, בטענה לסירוב לקוח להשיב על שאלות. במקרים אלה עדיין שווקה ללקוח פוליסה;

3)       תהליך בירור הצרכים הראשוני עם הלקוח בוצע על ידי מי שאינם בעלי רישיון.

היעדר מידע כאמור על הלקוח מעלה ספק רב בדבר יכולת בעל רישיון להמליץ ללקוח על המוצר המתאים ביותר לצרכיו, מאפייניו והעדפותיו כפי שבאו לידי ביטוי בהליך בירור הצרכים שנערך איתו, ובוודאי שאינו מאפשר הליך הנמקה ראוי.

                       ב.          ב מקרים מסוימים נמצאה סתירה בין העדפות הסיכון של הלקוח, כפי שאלו באו לידי ביטוי בתהליך בירור צרכיו, לבין רמת הסיכון במוצר הפנסיוני עליו המליץ בעל רישיון.

                        ג.           נמצאו מספר מקרים בהם הסכמי התקשרות בין גופים מוסדיים לסוכן או סוכנות הכתיבו פעילות של הסוכנות בניגוד לה וראות החוק. מדובר בהסכמים במסגרתם בתמורה לכך שהסוכנות תקבל רשימות לקוחות פוטנציאליים , הסוכנות מתחייבת לשווק את מוצריו של ה גוף ה מוסדי (" הסכם לידים ") . הסכמים אלה מנוגדים לחובה להתאים את סוג המוצר והגוף המוסדי ללקוח, תוך התחשבות בצרכי הלקוח והעדפותיו כפי שנקבע ב הוראות סעיף 12 לחוק הייעוץ.

יישומים ראויים :

נמצאו מקרים בהם בוצע תהליך בירור צרכים מקיף ויסודי תוך התייחסות לכלל הפרמטרים כנדרש בהוראות הדין ובמובנם הרחב, לרבות בחינת מצבו הכלכלי, יחסו של הלקוח לסיכון, מצבו הבריאותי ומצבו המשפחתי. בבחינת מצבו הפיננסי של לקוח ניתנה, בין היתר, התייחסות לבירור קיומם של מקורות הכנסה לגיל הפרישה, נוספים לאלו הפנסיוניים.

במקרים מסוימים, בעלי רישיון בחנו את צרכיו של הלקוח וניתחו באופן מקצועי את התיק הפנסיוני, תוך התייחסות להשפעת תרחישים אפשריים והצגת פערים בין חיסכון פנסיוני רצוי לחיסכון פנסיוני קיים, זאת על ידי שימוש במערכות תומכות בתהליך השיווק פנסיוני.

2.2. צירוף למוצר פנסיוני ללא תהליך של שיווק פנסיוני והעדר מסמך הנמקה

·          סעיף 13 לחוק הייעוץ: "ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני בעבור לקוח תיעשה רק כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני ובהמשך לו...".

·          סעיף 14 לחוק הייעוץ: "בעל רישיון יעביר ללקוח, בעת מתן ההמלצה, מסמך בכתב, המפרט את הנימוקים להמלצתו בדבר כדאיות החיסכון של הלקוח או של קרובו באמצעות מוצר פנסיוני".

·          חוזר גופים מוסדיים 2008-9-18 "צירוף למוצר פנסיוני – הבהרה" (להלן: " חוזר ההבהרה "), מבהיר את האמור בסעיף 13 לחוק הייעוץ וכן את היחס בין סעיף 20(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 לבין סעיף 13 לחוק הייעוץ, בנוגע לצירוף יחיד למוצר פנסיוני.

               יישומים לקויים :

א.       בביקורות נמצא כי בוצעו עבור לקוחות פעולות או ניתנו המלצות לפעולות במוצר פנסיוני ללא קיומו של מסמך בכתב המפרט את הנימוקים לפעולות שבוצעו או להמלצות שניתנו. להלן דוגמאות לפעולות שנעשו ללא מסמך הנמקה שעלו מהביקורות: ניוד צבירות למוצר חדש, השארת מצב קיים באותו מוצר פנסיוני, פעולות בקרנות השתלמות, שינויים בגובה ההפקדות או בתמהיל ההפקדות בין המוצרים ומעבר בין מסלולי השקעה באותו מוצר פנסיוני.

ב.       במסגרת השירותים שמעניקים בעלי רישיון למעסיקים, בין היתר, בדמות "הסכמי ברירת מחדל" או "צירוף רבים", צורפו עובדים למוצרים פנסיוניים חדשים על אף שהיה ברשותם מוצר פנסיוני קודם או בוצעו פעולות ללקוחות במוצרים פנסיוניים קיימים, ללא התאמה קונקרטית לפרט, וללא הליך שיווק פנסיוני מלא, זאת בניגוד להוראות הדין האמורות.

יישומים ראויים :

א.       נמצאו מקרים בהם נערך הליך שיווק פנסיוני מלא, לרבות מסירת מסמך הנמקה של בעל רישיון וזאת בקשר לכל המלצה או שינוי בתוכניות הפנסיוניות של הלקוח. מסמכי הנמקה שנבדקו נמצאו מפורטים עם הפרטים של הלקוחות, התכניות הקיימות , ההמלצה המוצעת ופירוט כל השיקולים שלקח בעל רישיון בעת מתן ההמלצה, כנדרש בהוראות הדין.

ב.       נמצאו מקרים בהם בוצע הליך שיווק מלא לרבות בירור צרכים, העדפות לקוח והנמקה כתובה, גם במקרים בהם הומלץ לא לבצע שינוי במוצר החיסכון, או שהומלץ על שינוי במסלול ההשקעה שבאותו מוצר.

ג.         במקרים מסוימים נמצא כי ללקוחות שבוצע להם שינוי במוצר פנסיוני אגב הסכמי ברירת מחדל, בעל הרישיון ערך פגישת שיווק פרונטלית והליך שיווק פנסיוני מלא, כנדרש בהוראות הדין.

ד.       במקרים מסוימים בהם צורף עובד חדש למוצר פנסיוני אגב "הסכמי ברירת מחדל" או "צירוף רבים", בוצע הליך של שיווק פנסיוני בסמוך למועד תחילת עבודתו אצל המעסיק. במקרים אחרים נמצא כי בעלי רישיון ערכו בירור בנוגע לקיומם של חסכונות פנסיוניים קיימים ובמידה ונמצאו כאלו, ערכו הליך של שיווק פנסיוני מלא וראוי טרם ביצוע הפעולה.

2.3. ליקויים בהצגת נתונים ומידע והטעיה בתהליך השיווק הפנסיוני

·          סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א -1981: "מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור". לעניין זה, "תיאור מטעה" – "תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בעניין מהותי בעסקה".

·          סעיף 4(ב) לחוזר: "אין לכלול במסמך ההנמקה מידע מטעה או שיש בו כדי להטעות לקוח סביר".

2.3.1.         ליקויים והטעיה בהצגת שיעורי דמי הניהול

·          סעיף ד.3. להסברים למילוי נספח א' לחוזר: " דמי ניהול מהחיסכון המצטבר – יש לציין את אחוז דמי הניהול הרלוונטיים ללקוח, לאחר מתן הנחה בדמי ניהול, אם קיימת.

כאשר דמי הניהול מההפקדות יורדים עם השנים: יש לציין את דמי הניהול הרלוונטיים ממועד מילוי הטופס ואילך (ללא דמי ניהול בתקופות קודמות). אין להציג ממוצע דמי ניהול".            

יישומים לקויים:

א.       אי ציון שיעורי דמי הניהול - נמצאו מקרים בהם במסמכי הנמקה לא נרשמו נתוני דמי הניהול כלל ושדות אלו נותרו ריקים לחלוטין.

ב.       נמצאו מקרים בהם הוצגו במוצר הקיים דמי ניהול שגויים שאינם תואמים לדמי ניהול שנגבו בפועל. בחלק מהמקרים אף מדובר בדמי הניהול המרביים שניתן לגבות במוצר.

ג.         במספר מקרים נמצא כי במוצר הנבחר נגבו דמי ניהול גבוהים יותר ממה שסוכם בפגישת השיווק ונרשם במסמך ההנמקה.

ד.       במועד עריכת הביקורות, דמי הניהול המרביים שניתן היה לגבות בקופות גמל עמדו על 2% מהצבירה. במספר מקרים שבחנו פעולות ניוד בגמל ובפנסיה נמצא כי, דמי ניהול הוצגו באופן מגמתי, כך שלא צוינו דמי ניהול מדויקים של מוצר קיים, אלא נרשמו צמד המילים "עד 2%", זאת בעוד שלגבי מוצר נבחר כן הוצגו דמי ניהול מדויקים, שלרוב היו גבוהים מדמי ניהול שנגבו בפועל במוצר קיים.

                        להלן דוגמה מייצגת שעלתה בביקורת:

                    * במקרה זה דמי הניהול בפועל במוצר הקיים עמדו על 1.2%.

ה.       נמצאו מקרים בהם על אף ששיעור דמי ניהול במוצר יורד לאורך השנים, הוצגו ללקוח דמי ניהול קבועים, ללא ביטוי לעובדה כי מדובר בדמי ניהול יורדים, שלמעשה אינם רלוונטיים למועד פגישת השיווק. אופן הצגה זה נמצא לרוב במקרים בהם היה מדובר במוצר קיים לגביו ניתנה המלצה לניוד.

                       ראה נספח דוגמאות.

יישומים ראויים :

בחלק ממסמכי ההנמקה שנבחנו הוצגו שיעורי דמי ניהול כראוי ובאופן נאות ומדויק למועד עריכת המסמך במוצר קיים ונבחר. במקרים בהם מבנה דמי ניהול צפוי להשתנות לאורך חיי החיסכון, ניתן ביטוי לשינויים אלו.

במקרים מסוימים בהם דמי ניהול במוצר נבחר היו גבוהים ממוצר קיים, ניתן לכך נימוק מורחב וגילוי נאות מודגש.

2.3.2.         ליקויים והטעיה בהצגת שיעורי התשואה

·          סעיף ד.11. להסברים למילוי נספח א' לחוזר: "יש להתייחס לתשואה ברוטו של כל אחד מהמוצרים בתקופה מוגדרת זהה... התקופה תתייחס ל- 12 החודשים האחרונים הידועים שלפני מועד הייעוץ או השיווק הפנסיוני, או לתקופה ארוכה יותר, ובלבד שתהיה בכפולות של שנה ושתוצג בנפרד גם התשואה של 12 החודשים הידועים האחרונים שלפני מועד הייעוץ או השיווק כאמור...".

            יישומים לקויים :

העדר שיעורי תשואה במסמך הנמקה - נמצאו מסמכי הנמקה בהם לא נרשמו כלל שיעורי תשואה במוצר הקיים ובמוצר הנבחר ושדות אלו נותרו ריקים לחלוטין. בבחינת מספר מקרי ניוד נמצא כי, במוצר הקיים הוצגו שיעורי תשואה נמוכים מהנתונים בפועל. יש לציין כי, במקרים מסוימים חומרת אופן הצגה זה הייתה רבה, שכן הצגת נתוני אמת של מוצר קיים היו מציבים אותו בעדיפות לעומת מוצר נבחר בכל הנוגע לתשואות.

עוד נמצא כי, שיעורי תשואה נרשמו לתקופות שונות של יותר משנה, לא בכפולות של שנה וללא ציון שיעור תשואה גם ל-12 חודשים אחרונים ידועים שלפני מועד השיווק הפנסיוני, וזאת ככל הנראה על מנת להציג שיעורי תשואה גבוהים במוצר הנבחר לעומת שיעורי תשואה של המוצר הקיים.

                ראה נספח דוגמאות.

יישומים ראויים :

נמצאו מסמכי הנמקה בהם שיעורי תשואה הוצגו כראוי ובאופן נאות ומדויק כנדרש בהוראות החוזר. נתוני תשואה שהוצגו נמצאו תואמים לנתונים המעודכנים המפורסמים בפועל. בעת השוואה בין מוצרים הוצגו נתוני תשואה לתקופות מקבילות תוך התייחסות למסלולי השקעה רלוונטיים ולשונות ברמות סיכון.

חלק מבעלי רישיון בחרו להציג בנוסף לתשואה של 12 חודשים אחרונים לפני השיווק הפנסיוני, על אף שהוראות הדין אינן מחייבות, גם תשואות לתקופות ארוכות יותר של 3 שנים ו/או 5 שנים כדי לתת פרספקטיבה רחבה, תוך ציון מדדי סיכון וציון כי תשואות נוכחיות אינן בהכרח חוזות את העתיד.

2.4. ליקויים בעריכת מסמך ההנמקה :

·          סעיף 3(ב) לחוזר: "מסמך ההנמקה יכלול פירוט ענייני של השיקולים העיקריים שעמדו בפני בעל הרישיון, בבואו להמליץ ללקוח על סוג המוצר הפנסיוני, המוצר הפנסיוני והגוף המוסדי המתאימים לו ביותר."

·          סעיף 3 ( ג ) לחוזר: "מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן ב', בעל רישיון יפרט במסמך ההנמקה את היתרונות והחסרונות העיקריים במוצר שעליו המליץ ללקוח ואת יתר השיקולים, כפי שנדרש בנספח א' לחוזר זה. בעל הרישיון יוסיף קריטריונים על אלה המפורטים בנספח א' ככל שקריטריונים נוספים נלקחו בחשבון לצורך מתן ההמלצה."

                יישומים לקויים :

א.       נמצאו מקרים בהם בעל הרישיון המליץ על פעולה מסוימת, כגון: ניוד צבירות למוצר חדש ו/או שינוי בחלוקת ההפקדות בין המוצרים המומלצים או השארת המצב הקיים, ללא תיעוד לשיקולים עיקריים שהובילו להמלצה וללא מילוי נספח א' לחוזר כראוי, לרבות אי התייחסות ליתרונות וחסרונות המוצר, למדדי סיכון ולמאפייני הגוף המנהל, בניגוד להוראות הדין.

ראה נספח דוגמאות.

ב.       בחלק ממסמכי ההנמקה שנבדקו נמצא כי, המלצת בעלי רישיון נומקה באמצעות סימון הערות מובנות או שימוש במשפטים כלליים, לעיתים ללא קשר להמלצה או לפעולה הספציפית.

ג.         במקרים מסוימים נמצאה סתירה בין העדפות סיכון של לקוח לבין רמת הסיכון במוצר פנסיוני עליו המליץ בעל הרישיון, ללא נימוק ראוי.

ד.       במקרים מסוימים בהם דמי ניהול של מוצר נבחר היו גבוהים משל מוצר קיים או לחילופין שיעורי תשואה של מוצר נבחר היו נמוכים משל מוצר קיים, לא ניתן לכך נימוק ראוי.

יישומים ראויים :

א.       נמצאו מקרים בהם בעלי רישיון סיכמו באופן איכותי, בהיר ומפורט את השיקולים העיקריים שהובילו להמלצה בדבר כדאיות מוצר נבחר והתאמתו לצרכי הלקוח, תוך מתן התייחסות לכל הפרמטרים בהתאם לדרישות החוזר, לרבות מילוי נספח א', מתן גילוי נאות אודות מידע מהותי בעסקה, פירוט יתרונות וחסרונות המוצר, מאפייני גוף מנהל, רמת סיכון וקריטריונים נוספים שנלקחו בחשבון לצורך מתן ההמלצה.

ב.       נמצאו מקרים בהם נמצאה סתירה, לכאורה, בין העדפות הסיכון של הלקוח לבין רמת הסיכון במוצר הפנסיוני עליו בעל רישיון המליץ או שנמצא כי דמי ניהול או שיעורי תשואה היו גבוהים או נמוכים מאלו של המוצר הנבחר בהתאמה, זאת בליווי נימוק ראוי.

2.5. אי מתן גילוי נאות

·          סעיף 21(א) לחוק הייעוץ: "בעל רישיון יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ הפנסיוני או לשיווק הפנסיוני הניתן על ידו, ולעניין בעל רישיון שהוא סוכן פנסיוני" בכלל זה –

(1) יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה הממונה, את דבר היותו סוכן פנסיוני ולא יועץ פנסיוני, וכן את הגופים המוסדיים שהם בעלי זיקה למוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני;

(2) יגלה ללקוח בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך כתוב שיימסר ללקוח לפני תחילת השיווק הפנסיוני, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו את האמור בפסקה(1) ואת הזיקה שיש לו למוצרים פנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם מוצרים פנסיוניים."

             יישומים לקויים :

א.      נמצאו מקרים המעידים על העדר גילוי נאות אודות ניגוד עניינים של בעל רישיון. להלן דוגמאות שעלו בביקורות:

1)        אי הצגת רשימת גופים מוסדיים שאת מוצריהם בעל רישיון משווק - נספח ב' לחוזר.

2)        במספר רב של מקרים בהם הומלץ על ניוד בין מוצרים, נמצא כי לא צוין מוצר ממנו בעל הרישיון מקבל את התגמול הגבוה יותר.

3)        נמצאו מקרים בהם בעלי רישיון המליצו על מוצר פנסיוני של גוף מוסדי שיש להם זיקה אליו (כגון: קשרי בעלות), ללא מתן גילוי נאות בעניין כנדרש בהוראות הדין האמורות .

ב.       נמצא כי בפרסומי גילוי נאות של חלק מבעלי רישיון בעלי הרישיון לא הציגו עצמם כסוכנים או סוכנויות, תוך הצגה מטעה של אובייקטיביות והיעדר ניגוד עניינים .

ג.          נמצא בחלק מהסוכנויות, בעיקר סוכנויות הנשלטות על ידי חברות ביטוח שנותנות שירות למעסיקים, כי העובדים אינם מודעים לכך שסוכנות היא חברת בת של יצרן, וכי מדובר בסוכן ביטוח בעל זיקה ולא ביועץ אובייקטיבי.

ד.       נמצאו מקרים בהם היה שימוש אסור במילה "ייעוץ", "ייעוץ פנסיוני" בפרסומים של בעלי רישיון סוכן פנסיוני, באתרי אינטרנט ובמצגות שיווק. השימוש במילה ייעוץ ובנגזרותיה על ידי מי שאינו בעל רישיון של ייעוץ פנסיוני מנוגד להוראות הדין כאמור ומהווה הפרה להוראות סעיף 24 לחוק הייעוץ.

                יישומים ראויים :

א.       חלק מסוכנויות שנבדקו הקפידו כראוי על כללי גילוי נאות, לרבות מילוי נספח ב' וציון המוצר ממנו בעל רישיון מקבל את התגמול הגבוה ביותר, כנדרש בהוראות הדין.

ב.       במספר סוכנויות נעשה שימוש במערכות תומכות בהליך שיווק פנסיוני שלא אפשרו השלמת התהליך והפקת מסמך הנמקה ללא התייחסות לסעיפי גילוי נאות, כאמור לעיל.

ג.         נמצאו סוכנויות שערכו מסמך גילוי נאות מפורט שנמסר ללקוח טרום פגישת שיווק וכחלק ממסמך הנמקה. כמו כן, בפרסומים מטעמן, לרבות באתר האינטרנט, פרסמו גילוי נאות בדפי הכניסה לאתר באופן ברור ומודגש, תוך התייחסות למבנה אחזקות ולכך שהסוכנות הינה חברת בת של יצרן.

2.6. אחריות בעלי רישיון בגין פעילות סוכני משנה

בביקורת בסוכנויות נמצא כי קיימים הסכמי התקשרות בין הסוכנות וסוכני ביטוח עצמאיים שפועלים כסוכני משנה המתווכים בביטוח עבורה. במסגרת ההסכמים הסוכנות מעניקה לסוכני המשנה תשתית תפעולית ותמיכה מקצועית לרבות שירותי תפעול, ייעוץ והדרכות מקצועיות, ובתמורה הסוכנות מקבלת עמלות, לרוב ישירות מהגופים המוסדיים, התלויות בהיקף העסקאות המבוצעות באמצעות סוכני המשנה. יודגש כי, ה פעילות ה אמורה אינה פוטרת מהאחריות, ביחד ולחוד, של כל אחד מבעלי רישיון לפעילותם המקצועית ולעמידתם בהוראות הדין . ית י רה מכך, חלוקת דמי עמילות מהגוף המוסדי בין הסוכנות לסוכן המשנה מחדדת את אחריותם האמורה, ביחד ולחוד.

        יישומים לקויים :

נמצאו מקרים בהם סוכנויות אינן מבצעות כל בקרה או פיקוח על פעילותם המקצועית ועמידתם בהוראות הדין של סוכני משנה בטענה כי אינן אחראיות על פעילותם במסגרתן.

נמצא כי במקרים מסוימים, היעדר הבקרה הביא לליקויים מהותיים בפעילות סוכני משנה, עד כדי הפרה של הוראות הדין.

יישומים ראויים:

במהלך ביקורת באחת הסוכנויות נמצא כי פעילות סוכני המשנה הוטמעה באופן מלא בפעילות הסוכנות, תחת אחריותה המלאה ובכפוף לנהלים והנחיות מקצועיות שנקבעו. הדבר גם בא לידי ביטוי בהטמעת בקרות ומעקב שוטפים לבדיקת יישום נהלים ותהליכי עבודה למניעת חריגה מהוראות הדין.