אודות התאגיד לייעוץ פנסיוני אוביקטיבי

חסוך עשרות אלפי שקלים בתשלומים לחברות הביטוח!
הירשם כאן
וקבל במשך השנה הקרובה, בכל חודש,

  טיפ חשוב לצמצום הפסדים לחברות ביטוח ופנסיה

 ולמדו כיצד להעשיר את החיסכון שלכם
על חשבון הגופים הפיננסיים.

  פורשור מתמחה בשדרוג פיננסי, ייעוץ פנסיוני וביטוחי וממימוש זכויות בנושא תכניות פנסיה וביטוח על צורותיהן השונות:

בדיקת ביטוח אישי ומשפחתי

תכנון פנסיוני וייעוץ פנסיוני,

בדיקת ביטוחים,

ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות

בדיקת ביטוח פנסיוני

תאגיד יעוץ פנסיוני פורשור מומחים והיועצים הפנסיוניים העצמאיים הנעזרים במערכותיו עוסק בתחום ייעוץ פנסיוני וביטוחי בלתי מוטה בלבד ופונה לכלל האנשים ולא רק לגופים גדול, שני מאפיינים אלה הופכים אותו לחלוץ בתחומו.

פורשור  שואפת לספק ייעוץ פנסיוני מקיף ובלתי מוטה כדי לעזור לכלל הציבור:
 

למה צריך ייעוץ פנסיוני? 

אפריל 2006

בעקבות ועדת בכר הוציאה המדינה את תפקיד היועץ מסוכני הביטוח והעבירה אותו לבנקים. מעתה אמנם יעסקו סוכני הביטוח במכירת תוכניות פנסיה והבנקים יעסקו בייעוץ לפנסיה, אך האם כתוצאה מכך הבעיה של ייעוץ מוטה ועמלות גבוהות שאפיינה עד כה את שוק תכניות פנסיה עומדת להיפתר? לא סביר. האופן בו יושמו המלצות ועדת בכר בעניין הייעוץהפנסיוני, רק החליף בעיה ישנה בניסוי חדש שאולי יצליח, ואולי לא. בשנים הקרובות מכל מקום, סביר שתימשך חוסר התחרות בתחום הייעוץ והמכירה של תכניות ביטוח פנסיוני את המחיר, עד שתושג התחרות המיוחלת, ישלמו הצרכנים שלא יעניקו לנושא החיסכון לפנסיה את החשיבות הראויה.

המדינה שרצתה מצד אחד לספק לציבור את האפשרות לקבל יעוץ פנסיוני אובייקטיבי ותהליך בדיקת תיק פנסיוני ללא שיווק ועל ידי יועץ שאינו סוכן ביטוח, התירה לבנקים לעסוק בייעוץ מכיוון שכיום הם הגוף היחיד שיש לו את התשתית (סניפים פזורים) לספק יעוץ לכלל האוכלוסייה. מצד שני, בגלל החשש שהריכוזיות שמאפיינת את ענף הבנקאות תחלחל גם לענף הביטוח, הוגבל הייעוץ שיספקו הבנקים לשני סוגים של מוצרים פנסיוניים: קופות גמל וקרנות פנסיה. על הסוג השלישי של מוצרים פנסיוניים, ביטוחי מנהלים, נאסר על הבנקים לספק יעוץ בשנים הקרובות.
התוצאה: בשנים הקרובות יספקו הבנקים יעוץ פנסיוני רק על תת קבוצה של ביטוחים פנסיוניים. לפיכך, הייעוץ שיינתן על ידי הבנקים לא יוכל להיות שלם ולכן רק לעיתים הוא יהיה אופטימאלי. בנוסף לכך, בנקים פועלים בשוק המאופיין על ידי תחרות בין מעטים. בתור שכאלו, בנקים עתידים לגבות עבור הייעוץ מחיר גבוה יותר מהמחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי ויספקו שירות פחות טוב מזה שהיה מסופק בשוק תחרותי. רעיון זה הוא אחד הרעיונות הבסיסיים ביותר בכלכלה והוא מצוין במילים כאלו ואחרות יותר מאשר פעם אחת בדו"ח של ועדת בכר שהוביל לרפורמה החדשה בשוק ההון.  

הרפורמה אומנם מנסה לשנות את המבנה הנוכחי של ענף הבנקאות, אבל שינוי כזה לא מתרחש ביום אחד. על רקע העובדה שיותר מעשרים שנים ישנן ועדות שונות שבוחנות את הצורך ברפורמה בשוק ההון (כדוגמת ועדת בייסקי ב- 1986 וועדת בן-בסט ב- 2000), ושוק ההון רק הולך ונעשה תחרותי פחות- כמצוין בדו"ח של ועדת בכר- יש סיבה טובה להאמין ששינוי משמעותי במבנה הנוכחי של ענף הבנקאות לא יהיה מהיר ורק במקרה הטוב הוא יתרחש בעשור הקרוב.

למזלנו אין צורך בהוכחות מסובכות כדי לחזק את הטענה שבנקים יגבו מחיר יקר מידי עבור הייעוץ שיינתן על ידם, ועדות לכך ניתן למצוא כבר בישום המידי של המלצות ועדת בכר כפי שהן באות לידי ביטוי בתקנות שקבע שר האוצר במרץ 2006.

ועדת בכר המליצה שהבנקים לא יקבלו כל תמורה מהגופים שמנהלים תכניות ביטוח פנסיוני (מכונים גם "גופים מוסדיים") למעט "דמי הפצה", ואת הכסף עבור השירות שאותו הם מעניקים ללקוח הם יגבו ישירות מהלקוח. המלצה זו ניתנה כדי למנוע אפשרות שהבנקים יעדיפו גוף מוסדי אחד על פני אחר ושטובת הלקוח תהיה הדבר היחיד שיעמוד לנגד עיניהם.

דמי ההפצה שהציעה ועדת בכר לאפשר לבנקים לגבות מהגופים המוסדיים הם תשלום לבנק עבור מילוי טפסי הגוף המוסדי והעברתם לגוף המוסדי. כלומר, תגמול עבור שרותי מנהלה. בשוק תחרותי התשלום עבור שירות זה צריך להיות שווה לעלות העבודה והתשתית הדרושים כדי לספק את השירות. סדרי הגודל של דמי ההפצה צריכים לפיכך להיות כמה עשרות שקלים להפצה של תכנית פנסיה בודדת.

בדו"ח של ועדת בכר לא מצוין דבר על סדרי הגודל של דמי ההפצה. דמי ההפצה פורסמו מאוחר יותר ב"תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים – קופות גמל, עמלות הפצה" שנקבעו על ידי שר האוצר, אהוד אולמרט, במרץ 2006. לפי תקנות אלו ה

וגבלו דמי ההפצה ל- 0.25% מהכספים הצבורים בחיסכון כלומר, בכל חודש ישלם הגוף המוסדי לבנק 0.25%/12 מהסכום הצבור בחיסכון של הלקוח נכון לסוף אותו החודש.

האופן בו נקוב המחיר שישולם לבנקים בעלי רישיון תאגיד ייעוץ פנסיוני עבור הפצה אינו מאפשר לשפוט במהירות האם מדובר במחיר גבוה או נמוך. נכון שהמחיר ישולם לבנקים על ידי הגופים המוסדיים, אבל הוא משולם מהסכומים שנצברו ללקוחות בחיסכון ולכן מי שבעצם משלם את דמי ההפצה הם הלקוחות. מי שקורא את הדו"ח של ועדת בכר לא יכול שלא להתרשם מהדאגה הכנה של חברי הועדה לרווחת הציבור. עם זאת, בעניין תגמול הבנקים עבור הייעוץ, משהו מדאגה זו התפוגג ביישום ההמלצות על ידי האוצר והיישום אינו יכול שלא לעורר את שתי השאלות הבאות:

1. היכן השקיפות ביישום המלצות הוועדה בעניין תגמול היועצים?
2. כיצד הגיע האוצר לתעריף של 0.25% מהחיסכון הצבור? 

אנו לא מצאנו תשובות לשתי השאלות ואנו משאירים לכם לחשוב על תשובות אפשריות. אבל, אנו כן יכולים לומר שהתעריף שנקבע על ידי שר האוצר בהחלט לא מקשה על הבנקים לגבות מחיר גבוה מידי בגין תכנון פנסיוני שלכאורה לוקה בחסר . כדי שנוכל ביתר קלות לשפוט את המחיר שישולם לבנקים כעמלת הפצה חישבנו את ערכה במונחים בהם אנו רגילים להשתמש, מונחי כסף. טבלה 1 מציגה את התוצאות שקיבלנו עבור אדם בן 30 שיחסוך לפנסיה בקופת גמל או בקרן פנסיה (שני הסוגים לגביהם מותר לבנקים לייעץ) עד ליציאתו לפנסיה בגיל 67.

טבלה 1: העמלה המשולמת לבנקים עבור הפצת מוצרים פנסיוניים
	שכיר המרויח 15,000 ₪ לחודש			שכיר המרויח 7,000 ₪ לחודש
	(₪) מהוון	(₪) מצטבר		(₪) מהוון	(₪) מצטבר		סוג התוכנית
	24,610	63,643		11,483	29,693		קרן פנסיה
	35,186	85,899		15,289	40,193		קופת גמל
				ההוון בוצע תוך שימוש בשיעור תשואה אלטרנטיבי של 4%*

לנוחיותכם הצגנו בטבלה 1 גם את הערכים המהוונים. ערכים אלו מאפשרים לכם לומר מהו התשלום החד פעמי שתסכימו לשלם עכשיו כדמי הפצה, במקום לשלם את דמי ההפצה מדי חודש לאורך כל חיי החיסכון.

נכון להיום הבנקים מצהירים שהם לא יגבו תשלום עבור הייעוץ.

התוצאות המוצגות בטבלה 1 מסבירות לדעתנו מדוע: התשלום עבור ייעוץ פנסיוני נבלע למעשה בתוך עמלת ההפצה. הרף הגבוה שקבע האוצר לעמלת ההפצה מאפשר לבנקים לכסות באמצעות דמי ההפצה הן את ההפצה, הן את עלות הייעוץ והן את הרווח הנדרש על ידי הבנקים, ויש כאן הרבה רווח. שכן, אם לשפוט לפי כישורי כוח האדם שהבנקים מגייסים לביצוע המשימה, עלות הייעוץ תהיה נמוכה בהרבה מהערך הנמוך ביותר בטבלה 1.

סוכני הביטוח ימשיכו כנראה לספק "ייעוץ" מוטה במסגרת שיווק ( למרות שעפ"י) ולגבות עמלות מופרזות

ועדת בכר המליצה לפתור את בעיית הייעוץ המוטה והעמלות הגבוהות שאפיינו עד כה את השירות שהעניקו סוכני הביטוח בנושא המוצרים הפנסיוניים על ידי שלושה אמצעים: הכנסת הבנקים כמתחרה נוסף במכירת תכניות פנסיה (השם שהעניקו לכך הוא "הפצה" אך מדובר בעצם במכירה לכל דבר), הטלת חובת גילוי נאות על סוכני הביטוח, והגבלת הסוכנים למכירת מוצרים של שני גופים מוסדיים בלבד. בהינתן חוסר התחרות המאפיין את המערכת הבנקאית ובהינתן העובדה שביישום המלצות הועדה בחר האוצר להתעלם מהאמצעי השלישי, קיים ספק גדול באשר לאפקטיביות של הרפורמה במניעת ייעוץ מוטה וביצירה מהירה של תחרות שתוריד את העמלות.

כדי למנוע אפשרות זו, הציעה הוועדה להגביל את סוכני הביטוח לשיווק מוצרים של שני גופים מוסדיים בלבד. ביישום המלצות הוועדה כפי שהוא בה לידי ביטוי ב"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני" מאוגוסט 2005 התעלמו מהמלצה זו ובכך ויתרו על אמצעי יעיל נגד החשיפה של הלקוח לאותו שיווק אגרסיבי אליו הוא היה חשוף לפני הרפורמה.

נכון שאותו חוק פיקוח על שירותים פיננסיים מטיל על סוכני הביטוח חובת גילוי נאות במסגרתו עליהם לספר ללקוח שהם סוכן פנסיוני ולא יועץ פנסיוני אובייקטיבי וכל עניין מהותי אחר הקשור לשיווק הפנסיוני הניתן על ידו.

אבל מה שכנראה עתיד לקרות הוא שסוכני הביטוח יציינו בשפה יבשה ומהירה את המידע שהחוק מחייב אותם לומר ויפנו משם לשים את הדגש על המכירה. למה? הקטע הבא מתוך הדו"ח של ועדת בכר מטיב לנסח את התשובה:

לוועדת בכר היה ברור ששיווק מוצרים של מספר גדול של גופים מוסדיים על ידי סוכני הביטוח עשוי להטעות את הלקוח ולגרום לו לחשוב שהמשווק הוא יועץ אובייקטיבי.

"הניסיון מלמד כי במצב דברים זה (של ניגוד עניינים בין פעילות הייעוץ לתמריץ העסקי), נדחקת הסביבה החוקית למקום משני, ולמעשה במקרים רבים, הייעוץ בישראל הינו, הלכה למעשה, שיווק אגרסיבי במסווה של ייעוץ אובייקטיבי"

אנו מאמינים שבנוגע לסוכני הביטוח, המצב אחרי הרפורמה, לא הולך להיות שונה מזה שנתקיים לפניה. באשר למחירים המופרזים, בקשר לכך שעד כה לא נגבו מחירים תחרותיים – ברור. שכן, אילו מלכתחילה היה שוק תכניות הפנסיה תחרותי, לא הייתה ועדת בכר ממליצה להכניס את הבנקים כמתחרה נוסף. עם זאת, למרות הוספת הבנקים כמתחרה, המחירים ימשיכו להיות גבוהים מידי ולהלן הסיבה לכך:

הבנקים יהיו אומנם שחקן נוסף בתחום אבל מכיוון שהמערכת הבנקאית מאופיינת בחוסר תחרות ובגלל שמרבית סוכנויות הביטוח הגדולות נמצאות בבעלותן של חברות הביטוח המאופיינות אף הן בחוסר תחרות, לא תהיה שום דרך למנוע צב בו הבנקים וחברות הביטוח יגיעו להסכמה שבשתיקה באשר לתעריפים. תעריפים אלו יהיו אומנם נמוכים מאלו שנתקיימו עד כה, אבל הם עדיין יהיו רחוקים מהתעריפים שהיו מתקיימים אילו הייתה תחרות, ולפיכך יהיו רחוקים מתעריפים שמהם יפיק הציבור את מירב התועלת. בתנאים אלו, בהם החלק הארי של הפעילות בתחום מבוצע על ידי כמה פירמות לא תחרותיות, יכולות לחלוף לא מעט שנים עד שהשוק יגיע למתכונת תחרותית.

בהקשר של מחיר מופרז חשוב לציין שאף העמלה שגובים סוכני הביטוח מחושבת כאחוז (מהפרמיה החודשית ומהחיסכון הצבור) ולא נקובה במונחי כסף. אך בשונה מאשר אצל הבנקים, עמלה זו נקבעת ברקע בין הסוכן לגוף המוסדי והיא נסתרת לחלוטין מעינו של הלקוח. דבר זה מונע מהלקוחות לראות כמה גבוה המחיר הנדרש מהם עבור התיווך, זה בתורו פוגע

במוטיבציה של הלקוח להשוות מחירים ולהתמקח על המחיר וזה בתורו, מאט את השתנות מבנה השוק לשוק תחרותי יותר.

יישום המלצות ועדת בכר גרם לשינויים משמעותיים בתחום קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והחיתום. מעטים יחלקו על כך שכתוצאה משינויים אלו תצמח לציבור תועלת רבה. אך בכל הנוגע להשפעה של יישום ההמלצות על הייעוץ הפנסיוני, קיימת לא מעט אי-ודאות באשר למשך הזמן שיחלוף עד שיעוץ פנסיוני ראוי יהיה נחלתם של מרבית האזרחים. חוסר ודאות זה נובע במידה מסוימת מחוסר הבהירות בה נקטו חברי ועדת בכר באשר להפרדה בין "יעוץ ביטוח" ו- "ייעוץ פנסיוני" לבין "מכירה" ו-"שיווק", אך גם מכך שבישום ההמלצות נוצל לרעה הרעיון של דמי הפצה ליצירת חוסר שקיפות.

הפיכת תחומי הייעוץ והמכירה הפנסיוניים לתחרותיים יותר בעתיד תלויה במידה רבה בנכונות של המדינה להמשיך ולדחוף אותם לכוון תחרותי יותר. דבר זה יוכל להיעשות על ידי הטלה של מגבלה מציאותית יותר על עמלות ההפצה, הטלת בהירות על האופן בו נקובה העמלה והגבלת סוכני הביטוח למכירת מוצרים של מספר קטן של ספקים. כל זה יקדם את שוק התוכניות הפנסיוניות למצב שבו תתקיימנה חברות ייעוץ רבות העוסקות בפנסיה ולא יהיה צורך במתווכים יקרים כמו בנקים או סוכני ביטוח ואפשר יהיה לקנות תכנית פנסיונית כמוצר מדף בדואר, בחנויות ספרים ובאתרי האינטרנט של הגופים המוסדיים עצמם. בעולם מושלם כזה, בנקים יהיו יעילים ויתמחו במתן שירותים בנקאיים, וסוכני הביטוח במכירת תכניות ביטוח. תכניות פנסיוניות שהן מוצר ביטוח פנסיוני הרחוק מלהיות רק עוד פיקדון, או רק עוד ביטוח, תהיינה שייכות לתחום אחר לגמרי.

העתיד הזה יגיע- מתישהו. אבל עד אז, צרכנים רבים עתידים לשלם את המחיר הנובע מכך ששוק תכניות חיסכון פנסיוני או ביטוח אישי אינו תחרותי ומרביתו אינו מבוקר על ידי תכנון פנסיוני הניתן בעזרת יועצים פנסיוניים אובייקטיביים.

קרא עוד אודות:
יעוץ פנסיוני , קרן פנסיה , אל-פנסיה , קופות גמל , רווח בייעוץ פנסיוני , הפסדי תשלומים לחברות ביטוח , תוכנות יעוץ פנסיוני , פגישת יעוץ פנסיוני , יעוץ פנסיוני – זכויות עובדים , תשלומים לפנסיה , הפרשות לפנסיה , משרד האוצר , התמחות ביעוץ פנסיוני , יעוץ פנסיה מקצועי , הטבות לארגונים , אוניברסיטת בר אילן , רשות נירות הערך , תוכנת יעוץ פנסיוני , חברות ביטוח : איילון , הכשרת הישוב , הפניקס , כלל , מגדל , מנורה , קרנות פנסיה , חברות ביטוח , אגודים מקצועיים , מסמך הנמקה ביעוץ פנסיוני , משרד האוצר פנסיה , ביטוח קבוצתי , מעסיקים ,